הי נועלה...עליתי למעלה...

בהמשך למה שכתבת לי....אני לא בבדיקות ובירורים. בדקו הכל כבר.אני ממשיכה לבזבז את הזמן והבריאות שלי. ...כרגע....אה וגם את הכסף שלי.....אני עוד מעט סוגרת שנה בטיפולי הפרייה. לחשוב על זה שאת ילדי בכורי הריתי וילדתי בקלות....אני משתגעת מזה שאין הבחנה לבעיה....ושאני עוברת טיפולי בלי שנמצאה הבעיה...זה כמו לטפל במחלה לא עלינו בלי לדעת איזו מחלה....ומה שהכי מעצבן אותי זה שכולם מסביב מצפים ממני להיות אופטימעת...גם אחרי שנה!!! נורא עצבנית היום.......

אז תארי לך איך הרגשתי כשעשיתי טיפולים בידיעה שאני בריאה לחלוטין, ושבעלי בריא לחלוטין, ורק בגלל שהוא קשר את האינסטלציה אני הייתי צריכה לעבור כל מה שעברתי? זה לא קל יפתי. לא קל בכלל. אבל ברגע שהחלטתי שזה מה יש, ושאעשה הכל למען המטרה, ניסיתי ככל יכולתי לשים בצד את המחשבות שלי על איך אני מכניסה אישה בריאה למיטה כל כך חולה, ופשוט עשיתי טיפול אחרי טיפול. גם לי לקח יותר משנה. והרבה טיפולים. אבל יש לי שני ילדים בזכותם. וזה שווה בשבילי את הכל. נסי בכל זאת, איכשהו, לנתב את עצמך לכיוון שאת עושה הכל, ואולי איכשהו להוריד קצת רמת עצבים, כי אפילו שלא יודעים למה ומתי, זה בסוף יקרה. ויגיע. חג שמח יקירתי!

הי נועלה...נעלמת לי.....הלוואי והבעיה שלי היתה אי יכולת להיכנס להריון....לזה יש מלא פתרונות...הבעיה שלי היא להחזיק אותם ומסיבה שאינה מובנת...כי הכל תקין וגם היה הריון תקין אחד כך שזה עוד יותר מוזר...פשוט יש לי תמרור עצור אחד גדול על החיים וזהו. אני מסתובבת עח תחושה נוראית שאני מבזבזת את זמני....כספי ובריאותי וכו....אז יופי אני אצליח להיכנס להריון עם הפרייה מה שהצלחתי להשיג כבר 7 פעמים בעצמי....ואז זה שוב יפול....ואילו הרופא שלי הנוכחישאני מעריכה ומכבדת ושוב פעם ראשונה שאני חשה שאני בידיים טובות וגם הקודמים לו טועניםנשאיןנמה לעשות להמשיך ולהמשיך ולהמשיך עד שזה יצליח. השאלה מה יקרה קודם....הריון תקין או שאני פשוט יישבר. או שיגמרו לי הטיפולים שהקופה מסכימה לממן....אני קרובה מאוד לסיים חצי מכמות הטיפולים להם אני זכאית...כך שהייאוש שלי מחוזק מכל הכיוונים. לעבור כל כך הרבה טיפולים ובסוף להישאר בלי כלום....