מצטרפת חדשה

הי בנות! בד"כ לא פעילה בפורומים אלא יותר קוראת והיום החלטתי להיחשף!! למען האמת, ערב אחד, לפני שנה + כתבתי בפורום אחר (אובדן הריון, או משהו כזה) שדרכו הכרתי חברה לחיים שמאז הספיקה להיכנס להריון (היא שבוע 32 היום) ולהשאיר אותי מאחור. הגיע הזמן להכיר חברות חדשות, לא? יש מסביבי יותר מדי אמהות ויולדות ואני צריכה קצת עידוד ותמיכה.

קודם כל ברוכה הבאה, כל הכבוד על האומץ לבוא ולהיחשף, אני בטוחה שזה לא כ"כ פשוט בהתחלה, אבל אני חושבת שעשית צעד גדול ומבורך. אני מקווה שתרגישי פה בבית, כי הפורום פה הוא כמו משפחה אחת גדולה. אני מאחלת לך ממש מכל הלב שתזכי להיות פה כמה שפחות זמן (מהסיבות הטובות כמובן) ולעבור לפורום הריון... אם בא לך את מוזמנת לספר קצת על עצמך, מי את, מה את עוברת וכו'. לפי דברייך אני מבינה שעברת איזשהו אובדן הריון, אז אני מקווה שהתחזקת מאז, ומפה את תצאי לדרך חדשה, ישר על דרך המלך להריון... שיהיה בכל מקרה המון המון המון בהצלחה. מיכל

איזה כיף לקבל תגובה! אז להלן סיפורי העגום (שסופו הטוב והקרוב ממש מעבר לפינה, לא?). בת 29.5, נשואה 4.5 שנים. לפני בערך שנתיים וחצי נכנסתי להריון ספונטני (ולמרבה האירוניה לא במיוחד מתוכנן). בחודש 4 גילינו שנדבקתי בCMV חודש 6 גילינו שגם העובר, התלבטויות קשות והחלטה על לידה שקטה. (חוויה לא פשוטה. לא הכל זרם חלק והייתי מאושפזת שבוע אבל נגמר בסדר). לאחר מכן נתבקשנו להמתין בערך 8 חודשים עד שתנקיתי מהוירוס הארור. מינואר 2011 מנסים. מינואר 2012 בטיפולים. עברתי 2 הזרעות על בסיס טבעי. אה, והאבחנה- אי פוריות בלתי מוסברת. אני בסדר, בעלי אלוף וביחד אנחנו לא מוסברים. אגב בזרעה האחרונה לקחתי פיורגון שאחרי 2 הזרקות נאלצתי להפסיק בגלל תופעות לוואי לא רצויות. נפגשת מחר עם הרופא לבירור המשך טיפול. האמת היא שדי התעייפתי מהסיפור. מה דעתך? מה החוויה שלך?