הי בנות
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
הי בנות, כמו תמיד...אחרי שאיבה והחזרה ועכשיו מגיעות המחשבות הקשות....כל חודש אני מתמלאת אנרגיות חדשות עם אופטמיות אבל אז מגיע השלב שאני מאבדת את זה...די נמאס לי. יש לפני החזרה כפולה השבוע...לא יודעת מתי...לא מצליחה לשמור על אופטימיות. מה יהיה? כמה זמן עוד אצטרך לחכות....
שלום לך את מתארת את מה שאני מרגישה אחרי כל ניסיון. אחרי השאיבה המון ציפיות, ואחרי ההחזרה מתחיל שלב הדאון ולצערי הבכי המר מחשש הכשלון. מה אגיד לך? אני אחרי 5 ניסיות כושלים. ומחכה למחזור כדי להתחיל הכל מחדש. חייבים לשרוד.חייבים להמשיך לנסות. אין דרך אחרת. אני עוד מעט 40 ואין לי עדיין ילדים :-(
הי מותק, לא פשוט...אפילו צמד המילים " לא פשוט" לא מבטא באמת את המצב....אני בטוחה שזה לא ינחם אותך.....אבל גם כשיש ילדים בבית זה לא קל....אפילו להיפך! אין לי את האפשרות להתפרק או להעלם כמו שאני כל כך רוצה......בקיצור זה קשה בכל מצב. אילו רק יכולתי הייתי עושה פסק זמן מהחיים בורחת רחוק מכל מה שמוכר. מכל המעצבנים מסביב שחושבים שיש להם את הזכות להביע ביקורת או דיעה..... כשאין ילדים המחשבה היא מה לא יהיו לי ילדים?..... וכשיש לך אחד....אתה אומר מה הוא ישאר לבד.....בכל מצב הבעיה הזו פשוט בילתי אפשרית.....חוסר אונים. הבטחתי לעצמי שהבפעם אני מנסה לשמור על אופטימיות עד הסוף...אבל ההורמונים האלה פשוט חזקים ממני.......עייפה נורא.
מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה
