תאחלו לי נהצלחה..(לא קשור לטייפול)

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

03/02/2006 | 18:48 | מאת: מאוס

טוב אולי זה ישמע טיפשי אבל היום אני הולכת לפגוש את גיסתי לראשונה מאז כניסתה להריון..והיר בחודש שביעי...חחח...הצלחתי להתחמק עד היום...זהו מקווה שיעבור בסדר...(אנו ניפגש אצל חמתי)..אעדכן כמובן.. ביי מתוקות

03/02/2006 | 19:12 | מאת: מיה 2

מאוס היי זהו מתוקתי כנראה שהגיע היום שבו תפגשי את גיסתך !!! אין ברירה ואי אפשר לברוח יותר, מאחלת לך שיהיה מפגש נעים ושיעבור מהר בלי שריטות בלב ותחשבי שהנה גם לך יהיה ילדים עוד מעט ושהתור שלך הולך ומתקרב אז סבלנות ופתיחות ויהיה בסדר בסוף .. מחבקת אותך חזק חזק (((((((())))))))) ושיהיה לך רק טוב.

03/02/2006 | 19:22 | מאת: רומי

תביאי איתך משם קצת אבקה קסומה....ותפזרי בפורום שלך, רומי

03/02/2006 | 20:36 | מאת: ל

03/02/2006 | 20:41 | מאת: דורה

חמודה, את תהיי בסדר גמור! אני בטוחה! בהצלחה. (((((((((((((((((((((בקרוב אצלך!))))))))))))))))))))) דורה.

03/02/2006 | 21:41 | מאת: מאוס

טוב אז אני פה (אצל חמתי עם גיסתי) ותכננו להישאר לישון פה (בירושלים) כי ההורים שלי באים לישון אצלינו בבית כי אחותי עושה יום הולדת והם הוגלו...בכל אופן מה אני אגיד קל זה לא..לא מדברים על זה אבל כולם מנסים להיות נורא נחמדים ואני מרגישה כאילו שהם מרחמים עלי ולא בא לי כל כך ההתייחסות הזאת..אני רוצה שהתייחסו רגיל...לא בא לי כרגע תשומת לב מיוחדת, רק לעבור את זה כבר...בכל אופו לא יודעת אם יהיה מסוגלת גם לישון פה אז אולי ניסע הביתה ואז נצטרך אבל לישון על הספה ובעלי עושה לי קצת פרצופים...אבל לא נראה לי שאוכל להישאר...נראה...אז זהו לא מזהיר במיוחד אבל לפחות אני פה...אז תודה לכן מקרב לב נשיקות וחיבוקים מאוס

04/02/2006 | 01:22 | מאת: ילדת האוקיינוס

כבר איחרתי את המועד, ברגע זה את כבר בטח חזרה בבית אחרי המפגש הטעון. אני שמחה שעברת כאן לפני הביקור כדי לאסוף מהבנות המקסימות "צידה לדרך", ומקווה שהיא אכן הועילה לך במהלך המפגש בינכן. אני לגמרי מחוברת לסיפור הגיסה - לי יש גיסה שהרתה וילדה פעמיים בזמן שאנחנו ניסינו - כבר סיפרתי על זה כאן כמה פעמים... זה בפירוש היה טעון ברגעים רבים, ואפילו טראומטי במקרה אחד או שניים, בעיקר לאור היחס המזלזל שלה בהריון (ההריון השני היה פנצ'ר, היא רצתה לעשות הפלה ובסוף לא עשתה בעקבות שיחה עם בעלי/אחיה, ובהמשך ההריון לא הלכה בכלל לשום בדיקות רפואיות!). אני מצאתי שהחשיבה שהכי עזרה לי במקרים כאלו היתה לנסות לראות את האשה כולה - לא רק את ההריון שלה - כיישות נפרדת לגמרי ולא קשורה במאום לחיי. בערך כמו לחשוב על זה שכרגע יש בהודו אשה בהריון שאני לא מכירה ולכן היא לא מפריעה לי. זה אמנם לא ממש נכון, כמובן, אבל לפעמים משחקי מחשבה כאלה עזרו לי להעביר עוד לילה קשה, וליותר מזה ממילא לא ציפיתי... בכל מקרה, מקווה שעבר בשלום, ומחכה לעדכון!

04/02/2006 | 11:24 | מאת: מאוס

טוב אז בסוף כן נשארנו לישון (בעלי ממש ביקש וגם אמא שלו עוזרת לו עם הלימודים שלו...) לא משנה בסוף החלטתי לעשות עוד מאמץ ויכול להיות שבזכותן...בכל מקרה בשעה טובה הם הלכו באזור חצות ואז הרגשתי תחושת הקלה...הם באמת ניסו להיות בסדר לא ניפנפו בהריון שלהם...היא אפילו לא הורידה אצ המעיל כל הערב (אבל הבטן כל כך גדולה שזה לא ממשה הסתיר..אבל העיקר הכוונה...) בכל מקרה הם ניסו להיות כן בסדר זה פשוט אני עם הרגישות שלי..לא משנה העיקר שעבר והייתי מוכרחה לעשות את זה (כך הרגשתי) אז אנחנו עוד כאן - בירושלים ובעלי לומד עם אמו...ועכשיו יותר בסדר..אבל לא יודעת מתי ניפגש שוב..חחח...זה דיכא אותי מאוד אבל כמו שאמרתי עכשיו יותר טוב והרבה הרבה ב ז כ ו ת כ ן את תודה מקרב לב על ההבנה ועל זה שאת מאפשרות לשפוך את הלב..ועל החיבוק...אוהבת מאוס

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה