למרות השמש שבחוץ יום סגרירי משהו...

לא יודעת מאיפה להתחיל את הסיפור. כנראה בכל זאת מהסוף. אתמול הייתה אמורה להיות שאיבה.ביטלנו ברגע אחרון ממש. עוד שבועיים - סבב חדש. זה IVF שני שלנו. הראשון היה עם החזרה של 3, בטא חיובית אבל נמוכה שלא התפתחה. שנינו קיבלנו את זה מאוד קשה. אך לא ממש נתנו לעצמנו זמן ומייד התחלנו סבב שני. מינונים היו גבוהים יותר,והתוצאות טובות פחות. הרגשתי רע מהרגע הראשון. הזריקות כאבו הרבה יותר, אפילו גונל. הייתי בדיכאון ושבוע אחרי תחילת הטיפול נהיתי חולה מאוד. הגעתי לחום של 39.6 . ואין ממש הבחנה חוץ מ"שפעת". אני עדיין עם חום, אבל נראה לי במגמת שיפור. כאבי ראש נוראים. חולשה וכל "הדברים הטובים". לאורך כל הדרך הרופאה הייתה מעודכנת במה שקורה. הגענו אתמול לשאיבה, כאשר בUS האחרון היה זקיק אחד של 19 ואחד של 10. מסתבר שהמרדים לא היה מוכן להרדים אותי. והאפשרויות כמו שהרופאה הציגה אותם היו בעצם להתקפל וללכת הביתה ("לא קרה כלום" ) או לשאוב בלי הרדמה. החלטתי לעשות בלי הרדמה וברגע אחרון הרופאה הודיע לי שבעצם הביצית הזאת הולכת להקפאה. אני לא בטוחה שאני מסוגלת ממש להסביר מה עבר לי בראש, אבל איך שהו הכל היה נראה לי אבוד מלכתחילה.מאוד כעסתי על הרופאה שלי שלא אמרה לי את כל זה יום קודם. שאלנו אותה מפורשות מה יקרה אם אני מגיעה עם חום ולא קיבלנו תשובה. אני לא מתמודדת טוב במיוחד כאשר מפילים עליי דברים מהרגע להרגע. אני עד עכשיו לא מבינה למה היא לא אמרה לי שיש אפשרות של שאיבה בלי הרדמה (וזה נשמע לי מפחיד נורא, למרות שברור לי שאפשר להתמודד עם זה). סיכויי הצלחה של הקפאה והפשרה אחרי זה נראה לי מזעירים כל כך, שזה לא היה נראה לי שווה את כל הבלגן. אני יודעת שעשתי החלטה נכונה. במיוחד לאור העובדה שאני משתעלת מאוד חזק ואם הייתי מתחילה להשתעל תוך כדי השאיבה, זה לא היה טוב מיוחד. אז אני יודעת שצדקתי. אבל כל כך כואב לי הלב...

מאד מאד מצער אותי לשמוע מה שעברת ועדיין עוברת. קודם כל - תרגישי טוב ומהר. מאד לא פשוט לעבור טיפול באופן כללי, וכשאת חולה - אז בכלל... מבינה אותך גם לגמרי עם העניין שלא יידעו אותך לגבי ההקפאה. זה משהו שתצטרכי לומר לרופאה שלך. הכל צריך להיות על השולחן. העניין של שאיבה ללא הרדמה נשמע הרבה יותר מפחיד ממה שזה. זה עניין של שתי דקות ואת אחרי. אני לגמרי איתך בעניין ההחלטה שלך לבטל את הכל. כשהכל לא מרגיש נכון אז באמת מותר להרים ידיים ולשבור את כל הכלים... אבל, למרות שמאחלת לך פעם הבאה מוצלחת במיוחד עם הרבה עוברים טריים, אל תזלזלי בסיכויים של המוקפאים, יש לנו הרבה ילדי פורום שהיו ארטיקים פעם! יקירה, קחי את הזמן, תתאוששי, תבריאי ותתחזקי. הכל יהיה הרבה יותר טוב כשהשמש תחזור ללב. לילה טוב!!

תודה על המילים החמות והעדוד.תמיד ידאתי שקיימת אפשרות להקפאה. ואני לא מזלזלת חו"ח. אבל הסיכוי המשולב של שאיבה+הפריה+הקפאה+הפשרה + השרשה ... כל זה על ביצית חולה אחת ... אני לא אומרת שלא היה סיכוי. אבל הוא נראה נמוך מאוד. וברור שאפשר לעבור שאיבה בלי הרדמה. רק אני הייתי צריכה יותר מדקה על מנת לעכל את המידה. וזה מה שהכי חסר לי. אבל פנינו קדימה. אני מתשדלת לא לכעוס ולא להיכנס לדיכאון. סביר להניח שעוד יהיו קצת דמעות. אבל אני משתדלת...