איזה יום סיוטי

עבר עלי היום! אוווף, הכל היה לי גרוע היום. הגעתי לגן בכלל בלי מצב רוח, כשראיתי את הילדים, ניסיתי לנשום אויר ולהירגע. מדהים עד כמה ילדים קטנים מצליחים להבין מה עובר על הגננת שלהם..., מצד 1 הם קצת "חגגו" על זה שאני בקריז ולכן עוד יותר שיגעו אותי, אבל מצד שני כל כמה רגעים ילד אחר בא ואמר לי שהוא אוהב אותי ונתן לי חיבוק או נשיקה. היה לי ילד שהגדיל ואמר שאני הגננת הכי טובה שיש לו (ויש לו 4 גננות, כי הוא בגן משולב, וגם בגן השני יש יום 1 גננת אם ובים השני גננת משלימה). אבל אם מעניין אתכם לדעת איך היה עם המפקחת, אז ככה: היא הגיעה באיחור של שעה וחצי בלי להודיע, כך שלא התחלתי מפגש לפני שהן הגיעו והם התחילו להתחרפן כבר, במהלך המפגש בסה"כ הם היו בסדר, הם ענו תשובות והשתדלו להשתתף, אבל הייתי עסוקה גם עם המון משמעת וזה היה שיא המאס. חוצמזה, גם אני הייתי לחוצה טילים ואז יצא לי מפגש לא משהו... בקיצור... היה יום זוועתי בגן, כל היום לא הפסקתי להתעצבן, ולבכות לעצמי בלב. תעשו חים. מיכל

עם אילו גילאים את עובדת? את מרוצה מעבודתך כגננת? כמה שנים את גננת? סתם אם בא לך לשתף. עזבי את המפקחות האילו סתם מביאות עצבים. אני בטוחה שהיא יודעת שאת טובה פיצוץ. בהצלחה

איזה כיף שמישהי עוד זוכרת מה כתבתי לפני שבוע, וזוכרת מה עבר עלי. ולמען האמת, ממש כיף לשתף, לשכוח מהבאסות והכאבי לב, ולדבר על ענינים אחרים לגמרי. האמת, שאני בעצמי כמעט והספקתי לשכוח את שעבר עלי... אני גננת שנה ראשונה, שנה שעברה הייתי מורה מחנכת של ילדים עם פיגור קשה והשנה אני גננת משלימה בגן טיפולי, גן חובה. האמת שאני ממש ממש מרוצה מעבודתי כגננת, אני אמנם רק יומיים בשבוע, (פחדתי לקחת על עצמי משרה גדולה השנה בגלל הטיפולים...) אבל זה כיף מאוד. הילדים בגן משולבים בעוד גנים כך שביום אחד יש לי 8 ילדים וביום השני 9 ילדים (אבל אל תשכחי שכל ילד שם הוא ילדש במלוא מובן המשמעות...). הלוואי והיה לי את האומץ להיות מנהלת גן בשנה הבאה, אני כל הזמן מפחדת מהאחריות הזו. האמת שכמה שהרגשתי גרוע עם המפקחות, הן דיברו עם המדריכת גננות ולא הפסיקו לשבח אותי לפניה ולומר לה שהייתי ממש טובה, כנראה שהם ראו דברים אחרים ממה שהרגשתי... תודה על המחמאה של הפיצוץ..., האמת ששנה שעברה הייתי טובה, (ככה אומרים לי) וגם היה לי כיף, אבל אין מה להשוות, להיות גננת זה פי אלף יותר כיף מאשר להיות מורה... מה איתך? ספרי, גם אי אשמח לשמוע קצת ממך, לדעת לפני מי אני שופכת את ליבי... יאללה, אני גמורה מעייפות. לילה טוב ותודה... מיכל