אוף, נמאס לי פשוט כבר מהכול.

עוד פעם בטא שלילי, למה חשבתי בכלל לרגע שזה יהיה חיובי... נמאס לי לעבור את הסיוט הזה, במיוחד שמסביבי כל החברות שלי יולדות ואז פתאום שוכחות שהייתה להם פעם חברה (ועוד בטיפולים...) לא בא לי אפילו לחשוב על זה שאני אצטרך ללכת למקווה היחיד שיש פה, ואת מי אראה שם, איך לא, את הסייעת של הבן שלי מהגן(כן, היא הבלנית שם... אוף, מחר יש לי גם את המפקחת הזו על הראש, וממש אין לי חשק ללכת מחר לגן. פשוט בא לי ללכת להתבודד איפשהו... בחיי, כבר אין לי עם מי לדבר וזה מתחיל לטמטם אותי, המשפחה שלי- לא יודעת כ"כ מהטיפולים. המשפחה של בעלי- ממש לא שייך לדבר איתם. בעלי- לא מצליח להבין מה כל כך קשה, מה אני עושה עניין מכל דבר. החברות- כולם או אחרי לידה או קרוב ללידה, אני כבר לא מעניינת אותם. ברגע שאין לי "חידושים מסעירים" (הריון) אז למה שאהיה בקרבתם... מזל שיש אתכן! אוףףף, נמאס לי! בא לי לצרוח אהההההההההההההההההההההההההההה! בי!

היי מיכלוש את לא מאמינה כמה עשה לי רע בלב שבטא יצאה שלילי.אני שולחת לך חיבוק חזק((((((((((( :-) )))))))))))))) שאחמם לך את הלב. תהיי חזקה.אני חושבת שעולי תנסי לספר לפחות לאימא שלך או לאחותך עם יש .מה שאת עוברת.או תסחבי איתך את בעלך שארה מה עובר עלייך . אני פה בארץ לבד בלי הורים זה מאוד קשה .לפחות יש לי את בעלי שהבורא העולם שלח לי אותו אמן אמן. הוא תמיד איתי לכל הדרך

דרך הגב מיכלי אני שמונה שנים בארץ ועד היום אין לי חברות בחלל.תודה רבה שיש פורום הזה שאפשר לשתף בנות מה עובר עלייך ולקבל חיבוק,תמיכה ועוד הרבה דברים כמו חברות

אולי באמת זה היה מוקדם? לפעמים רואים ולפעמים צריך לחכות עוד יום. מתפללת שתופתעי בע"ה לטובה ביום חמישי

אבל גם פרופסור מרגליות אמר לי שאין, זה חד משמעי שלילי, הבטא היה כזה נמוך שגם אם הוא יעלה הוא לא יעלה עוד בשביל הריון, אבל הוא לא יעלה... בינתיים אני מרגישה שבורה, אין לי חשק לכלום, אני לא מפסיקה לבכות, ואני פשוט מתחרפנת!!!!!!!!!!!!!!!!!! אחרי כל בטא שלילי, פרופסור מרגליות אומר לי שהוא לא מבין למה זה שלילי, כי כל הממצאים מראים שזה אמור להיקלט, העסק אצלי תקין, העוברים מעולים, אז מה???למה זה לא נקלט, לכל השדים והרוחות! חוצמזה, איך אפשר לגרום לגבר לצאת מהאדישות שלו ולגרום לו להבין אותי? כל מה שהוא מבין זה שהוא צריך לתת חיבוק וזהו... אוווווווווווווווווף!!!!!

אבל גם פרופסור מרגליות אמר לי שאין, זה חד משמעי שלילי, הבטא היה כזה נמוך שגם אם הוא יעלה הוא לא יעלה עוד בשביל הריון, אבל הוא לא יעלה... בינתיים אני מרגישה שבורה, אין לי חשק לכלום, אני לא מפסיקה לבכות, ואני פשוט מתחרפנת!!!!!!!!!!!!!!!!!! אחרי כל בטא שלילי, פרופסור מרגליות אומר לי שהוא לא מבין למה זה שלילי, כי כל הממצאים מראים שזה אמור להיקלט, העסק אצלי תקין, העוברים מעולים, אז מה???למה זה לא נקלט, לכל השדים והרוחות! חוצמזה, איך אפשר לגרום לגבר לצאת מהאדישות שלו ולגרום לו להבין אותי? כל מה שהוא מבין זה שהוא צריך לתת חיבוק וזהו... אוווווווווווווווווף!!!!!בא לי לבכות עכשיו עוד יותר!!!

כואבת יחד איתך את כשלון הטיפול והאכזבה. אני יודעת ששום דבר לא יכול לנחם. אני שולחת לך חיבוק ענק ומנחם. גם אני חושבת שכדאי לך לשתף את אימך במה שאת עוברת, אני בטוחה שהיא תבין אותך ולך יוקל. אני מאמינה בכל ליבי שהעובר המתאים יבוא במהירה וישאר איתך למשך 9 חודשים.