רעותי יקירתי

לא לא שכחתי אותך. האמת שקראתי את תגובתך מס' פעמים. חשבתי וחשבתי מה לכתוב לך. איזו תגובה יכולה להיות מנחמת, ופשוט לא מצאתי. התחלתי לכתוב ומחקתי ושוב חוזר חלילה. אז אני מקווה שמה שאני אכתוב לך כאן יצליח ולו במעט לנחמך. נתחיל מזה שאני שולחת לך המון חיבוקים ענקיים מכל הלב. אני אומר לך את האמת, גם אני לא אהבתי את התגובה של הרופא ואני כל כך מבינה אותך. אבל לטעמי ההריון אינו ממש קשור לרופא זה או אחר. גם אם תלכי למומחה הכי הכי גדול. לצערינו אף אחד מהם עוד לא המציא את הגלגל. עוד לא נמצאה תרופת הקסם להיכנס להריון ולהחזיק הריון תקין. לדעתי מה שחשוב כאן היא יכולת ההתחברות האישית שלך לרופא, עד כמה את יכולה להיות פתוחה איתו ולומר לו את אשר על ליבך. תאמיני לי שזה דבר מאוד מאוד חשוב. כמובן שבראש ובראשונה המקצועיות שלו. מנסיוני, מה שחשוב בתחום הזה הוא היצירתיות של הרופא. הלא כולם משתמשים באותן זריקות. העניין הוא לגוון במינונים, ולמצוא את הפרוטוקול המתאים, ובעיקר להיות קשוב למטופלת. קראתי את מה שנועה כתבה לך ואני חושבת שבאמת על כולנו לעשות משהו שאנחנו אוהבות, משהו שאולי מכורח הנסיבות הזנחנו אותו. אני לדוגמה חזרתי לנגן דבר שבתקופה האחרונה מעט הזנחתי, ואני חייבת לומר לך שזה פשוט כיף גדול ומחזיר אותי להיות מי שאני. אני מאמינה בך ובכוחותיך להגשים את החלום הםשוט הזה כפי שאת מכנה אותו: להיכנס להריון. בע"ה זה יצליח. אני יודעת שזה נשמע קלישאה ואת בוודאי כבר מתרגזת שאומרים לך את המשפט הזה. אבל זה באמת לא בכדי להרגיז. אני מאמינה באמת בכל ליבי שהרגע להריון תקין שיסתיים במועדו . אני ממש חושבת שאת צריכה לעשות את מה שאת מרגישה וטוב לך, וגם באשר לרגשות. אל תייסרי את עצמך אם עולות בך רגשות קנאה, זה לגיטימי ביותר. גם אני מצטרפת לדעתה של דניאלה במה שנוגע לשיחה עם הרופא. אם את מרגישה שאת יכולה לדבר איתו בפתיחות ולהבהיר לו את רצונך -זה יכול להקל עליך מאוד ואף לתת בו יותר אמון. אני מאחלת לך שהטיפול הבא יהיה זה המנצח. שתזכי לחבוק תינוק/ת חמוד/ה (ואת יודעת מה אולי תאומים :-)) ובריא/ה. אני מאמינה שהרגע מתקרב. שולחת לך נשיקות וחיבוקים גדולים גדולים :-) אוהבת :-)

את כזו מדהימה! אני כ"כ אוהבת לקרוא את המילים שלך שבאות מהלב... העניין הוא שאני לא מחפשת נחמה ולא מילה טובה מרופא וכמו שדיברתי אתמול עם חברה שגם מטופלת אצלו ואמרה שאינו נחמד, אך אני לא צריכה את הנחמדות ואת היחס, ואפילו כבר פחות רוצה לשאול שאלות כפי שהייתי נוהגת "להפציץ" את הרופאים בשאלות כשהתחלתי את כל תהליך הטיפולים(כמה שאלות היו לי אז...) היום אני לא רוצה להבין, רוצה רק לעשות טיפול אחד מנצח!. שיהיה רופא מקצועי ולעניין ושיביא את התוצאה היחידה שבה אני מעוניינת! הבנתי גם מנועה וממך (וגם מבעלי כמובן)שכל המחשבות שלי לגבי מתי זה כבר יקרה רק מפריע לי ואני מנסה לשחרר או לפחות להתעסק עם המחשבות האלו פחות (כי לשחרר אותן מאד קשה לי גם כשאני עוסקת בפעילויות אחרות) וגם כשחיי מלאים ועוברים בנעימים, עדיין אני נתקעת הרבה סביב נושא ההריון שלא הגיע עדיין כי ספורט כמו אירובי או זומבה שאני אוהבת לעשות יש להפסיק אחרי החזרה (אפילו את היוגה לא עשיתי עכשיו שבועיים) וגם את עבודתי שרציתי להחליף זה לא העיתוי המתאים... אז מה אוכל להוסיף לחיי שלא יתנגש עם הרצון להריון ולכן זה סובב אצלי. זהו, כתבתי המון. מקוה שעברה שבת נעימה ושיהיה שבוע מקסים. ד"א-התחלת כבר טיפול חדש? שיהיה המון המון בהצלחה!!! אוהבת בחזרה

אני קצת חולקת על כמה עניינים, יוגה - למה את צריכה להפסיק? להפך, דווקא בזמן טיפול ואחרי החזרות זה חשוב בעיני יותר מתמיד. אמנם מאד מאד חשוב ליידע את המורה, וכדאי לתרגל עם מורה שיש לו הרבה נסיון שלא יתן לך לבצע תרגילים שאסור, אבל בעיני חלק גדול מההצלחה של הריונותי היה תודות ליוגה ולשחיה שהמשכתי לעשות גם בטיפולים. כנ"ל לגבי עבודה. אני מאמינה גדולה בשינוי. כשעושים שינויים שהם לטובה בחייך, זה רק יוסיף אנרגיה חיובית שתעזור לך להגיע אל ההריון המיוחל, לא להפך. אפילו אם יש חששות מה יהיה, ואיך יקבלו את העניין של ההעדרות לצורך טיפולים. בעיני כשסוגרים דלת מאחורי משהו לא כל כך טוב, נותנים את האפשרות לדלת הטובה להפתח. אל תחששי משינוי. קחי אויר, קחי תעוזה מאתנו, ולכי על כל מה שאת אוהבת ורוצה לעשות. זה יותר חשוב מהכל. גם כשהילדים יגיעו, והם יגיעו, אני אומר לך את אותו דבר. להמשיך ולעשות דברים למען עצמך. כי לך מגיע גם! שיהיה שבוע נפלא יקירה!

תודה תודה על המחמאות שאת מרעיפה עלי. כל הכבוד לך על היכולת שלך להתנתק מהצד הריגשי עם הרופא - לא כך אחת מסוגלת לעשות זאת. צריך כוחות ותעצומות נפש עצומות לכך. אני מעריכה ומעריצה אותך. לאחר שכתבתי לך על אפשרות להעסיק את עצמך בדברים אחרים שאת אוהבת, נזכרתי בעצם שכמה שאנחנו מנסות להיות נורמליות ולחזור לשיגרה זה לא ממש ניתן וכמו שאת כותבת זה תמיד יושב לנו איפשהו בחיי היום יום ולא ניתן להתעלם. בדיוק כמו הדוגמה עם היוגה - שדוקא נועה צודקת שאת יכולה ליידע את המטפל ואז הוא יתאים לך תרגילים שמתאימים. אבל כן הנה זו שוב מגבלה, וכן החלפת מקום עבודה. כן גם אני רוצה להחליף מקום עבודה, אבל זה ממש ממש לא העיתוי. וגם כאשר אנחנו עסוקות בדברים אחרים, תמיד יש ברקע את הנושא אם זה לחזור בזמן מאיזשהו טיול כי צריך להזריק וכו' וכו'. ואשר לשאלתך: עוד לא ממש התחלתי טיפול חדש. בינתיים אני לוקחת גלולות (מיום שלישי) למשך 10 ימים כדי לאפס את המערכת. המטרה של הרופאה זה שוב IVF. אני רוצה לדבר איתה שתיתן לי מינון קטן יותר של הורמונים מהפעמים הקודמות. את המינונים הגדולים ניסינו, את הקטנים עוד לא. ומקווה הפעם לטוב. טוב שבנות כמותך קיימות, אתן כל כך עוזרות ותומכות שזה פשוט לא ייאמן. מאחלת לך המון המון המון הצלחה ושהפעם הזו תהיה הפעם המנצחת :-) נשיקות אוהבת :-)