קרן החדשה

וואהו אני מצדיעה לך שלושה חודשים אחרי לידה לחשוב על עוד היריון. לעבור היסטרוסקופיה בלי הרדמה. את כל פעם חוזרת שבעלך רוצה הרבה ילדים. כמה ילדים הוא רוצה? חבל שהבעלים לא יכולים להכנס להיריון ולעבור לידות כל כך קל להגיד. אבל תשמעי מותק את צריכה לדאוג גם לגוף ולנפש שלך. אילו תהליכים לא פשוטים. אני מבינה שאת לחוצה בגלל הגיל אבל תני לעצמך קצת מרחב נשימה. ובן כמה בעלך? שיהיה בהצלחה ותזכי להרבה ילדים ושיהיו לכם את הכוחות לגדל אותם זה הכי חשוב בסוף.

תראי, זה האופי שלי. כבר תוך כדי ההיריון (ובעצם הטיפולים להשגתו) חשבתי על ההיריון הבא. הנטייה שלי היא שכשאני מחליטה על משהו להסתער עליו, כי תחושת בזבוז הזמן עושה לי רע. לא רוצה להתמודד בדיעבד עם מחשבות של "אילו רק התחלתי קודם".... לגבי בעלי, כנראה שהובנתי לא נכון. גם לי מאוד חשוב שיהיו לפחות שני ילדים והייתי מאוד שמחה לשלושה, אבל אני יותר ריאלית ממנו ויודעת שאם התחלתי כל כך מאוחר אני אצטרך להגיד תודה רבה גם על שניים בריאים ולא להיות "חמדנית". הוא צעיר ממני בכמה שנים, ובעצם היה רוצה ארבעה, אז אני מרגישה סוג של אחריות כלפיו לא להתמהמה, אבל זה לא משהו שאני עושה רק בשבילו או חלילה "מקריבה את עצמי" בשביל הרצון שלו. ממש לא. להיפך, הרצון שלו נותן לי הרבה כוח לרוץ קדימה. ואגב, בלי קשר לגיל ולטיפולים, מדהים כמה אנשים מסביב כל הזמן אומרים לי "עכשיו מהר מהר תעשי עוד אחד". אנשים שאין להם מושג בת כמה (כלומר, יודעים שאני לא בת 20 אבל לא יודעים אם אני 30 או 40) או שנזקקתי לטיפול. סתם הישראלים שמתערבים בלי שנשאלו (במספרה, בחנות הבגדים, סוכן הביטוח שלי, וכו'). זה לא נדיר לעשות ילדים אחד אחרי השני. והיסטרסקופיה בלי הרדמה? מה פתאום! היתה הרדמה כללית כמו תמיד.

תודה על השתוף והפתיחות. אני חושבת שאת מדהימה. יש בך בגרות, אצילות ושלמות. בעל יותר צעיר זה נחמד. אבל הבנתי שרק על הגוף שלנו מסתכלים אם אפשר להכנס להיריון אצלהם לא משנה גם בגיל 50. אני כל כך מבינה את זה שלהסתער על המטרה ולעשות כאן ועכשיו אבל אנחנו לא מכונה וצריך לתת גם לכל ילד את הפינה שלו, הזמן להיות איתו. אבל כל כך מבינה אותך את ענין הגיל גם אני נמצאת באותה סירה למרות שיש לי כבר שניים אבל אני רוצה עוד. אבל אם את מסודרת כלכלית ועובדת זה מקל את הענין. שיהיה בהצלחה לשתינו ולכל בנות הפורום