צמדיקה

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

08/11/2011 | 12:26 | מאת: לי האחת והיחידה

אכן גם את זכורה לי היטב עם פעמונית רבקה ושרית. דרך אגב את יודעת מה עם פעמונית? בחורה כל כך מקסימה וכאובה. אני מקווה שהחיים האירו לה פנים בכל הזמן הזה שלא הייתה פה. תשמעי מותק, הבדיקות זה קטן עלייך אחרי כל מה שעברת כבר. בדיקת שד זו בדיקה ידנית. את בטח עברת את זה כבר לפני טיפולי IVF. סתם רופא חרמן ממשש לך את הציצי. פאפ זה ממש לא רציני אם זה רופא טוב ועדין דקה ולא מרגישים. ניתוח קיסרי הרבה יותר קשה מהכל לפי דעתי. אבל עזבי כבר גילינו שאחנו חזקות ונעמוד בגבורה בכל המכשולים בדרך להביא ילדים. אבל שמעי מאמי תהני עם יעלי תקדישי לה כל דקה. צלמי אותה המון כי כשמגיע השני זה כבר פאזה אחרת פתאום הזמן מתחלק. גם אני חושקת בעוד היריון ואני באמת כבר זקנה אמיתית גיל 40 כבר בפתח. אבל עזבי גיל, מספרים הכל שטויות. אני אהיה מופלאה בכל גיל. ודווקא הילדים יאתגרו אותי לשמור על רוח צעירה בכל גיל. צמדיקי אני כל כך מתרגשת לדבר איתך כאילו רק אתמול היינו כאן בלי התינקות המופלאים. לצערי, לפני חודש וקצת איבדתי את אבי ז"ל והתקופה בכלל לא משהו. אבל יהיה טוב אומרים חייב להיות. אוהבת המון ושמחה לשמוע ממך ומאחלת לך שהפעם טיפול אחד ואת בהיריון! נשיקות ליעלי ביי נשמה

08/11/2011 | 12:32 | מאת: צמד

משתתפת בצערך. ומה שלום אמא שלך שתהיה בריאה? הצחקת אותי עם הרופא החרמן שממשש תציצים. מפאפ אני יותר מפחדת אני ושנאת בדיקות וגינליות וגם לא הייתי בבדיקה אצל גניקולוג אחרי הלידה אני שונאת את זה!!!! בעעעע נקווה שברקוביץ יזכור את סיוטיי ויוותר לי על הפאפ הזה. אני חושבת שגם בלידה הבאה אני יעבור קיסרי- הפעם יזום. לא בא לי לעבור עוד פעם לידה ובסוף לעשות ניתוח

08/11/2011 | 12:57 | מאת: לי האחת והיחידה

תודה יקירה. עברתי זוועת עולם עם ההורים שלי כשליאם היה רק בן 3 חודשים. הכאב על אבא כל כך גדול נעשה לו עוול. אבל עזבי לא רוצה להכנס לזה כי תכף אבכה ולא אפסיק. אמא זה סיפור לא קל היא לא אישה בריאה לצערי הגוף שלה כבר חלש מאוד. לצערי, לילדים שלי נשארה רק סבתא אחת כולם מתו. לפעמים אני חושבת שאולי נענשתי בכך שדחיתי את הבאת הילדים אל גיל מאוחר כי משהייתי בהיריון הראשון חמתי נפטרה ושנה לאחר הלידה חמי הלך לעולמו ואחרי שהבייבי השני שלי בא אבא שלי נפרד מאיתנו מפחדת לחשוב מה יהיה בהמשך. אבל ככה זה החיים כנראה בשערי שמיים מחליטים שזו הדרך שלי בחיים לשרוד. המון כאב צף ועולה אבל שאני רואה את הילדים שלי העולם שלי מתמלא שוב בשמחה ותקווה שאפשר לעשות וליצור והחיים יפיפ. בקשר לפאפ מאוד מבינה אותך גם אני לא חסידה של בדיקות גנקולוגיות. בהיריון הראשון הרופא וויתר לי. אבל אחרי שעברתי לידה הוא אמר לי הפעם לא מוותרים וראי זה פלא בכלל לא כאב ולא הורגש. הלכתי לרופא כזה מקסים ורגיש ושהוא סיים את הבדיקה אמרתי לו מה זהו לא הרגשתי. לפעמים חושבים הרבה ובדיעבד מגלים שרק מהמחשבות אפשר להתפוצץ. הכל יהיה בסיידר ונפלא. עכשיו החיים עם יעלי יחייכו אלייך. באיזה תאריך היא נולדה. ליאמי שלי נולד ב- 1.2.2011 חגגתי את היומהולדת שלי בבית יולדות. עכשיו אני ליאם ובעלי חוגגים יום הולדת באותו שבוע. 3 דליים ובתולה אחת. ילא המשך יום מקסים

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה