טיפול 2 נכשל

אז אחרי הטיפול הראשון שצלח ונגמר בשבוע 10, הטיפול השני נכשל... לא האמנתי שאני יכולה להישבר ברמה כזאת, וידעתי שהסיכויים הם פחות טובים כי בכל אופן החזרת מוקפא על בסיס טבעי אבל כנראה עבדתי על עצמי שאני לא מפתחת ציפיות שלבסוף התנפצו לי בפרצוף אני חושבת שזהו נגמרו לי הכוחות, עד עכשיו אמרתי לעצמי שאני יכולה והאמנתי שהנסיונות שאני עומדת בהם מגיעים אליי עם סיבה ברורה, כי אני מסוגלת להתמודד איתן אבל זהו, לא מסוגלת לחשוב לעבור את כל התהליך הזה שוב פשוט לא!!! רק לחשוב על להתחיל שוב זריקות, שאיבה, החזרה, ציפייה לתשובה מחרפן אותי ושאולי זה בכלל שוב לא יצליח בכלל לא מבינה מה יהיה איתי. מרגישה שאני משתגעת , כל כך רוצה גם להיות אמא וזה נראה רחוווווק אייך מתאוששים מזה אייך???!

כמה מאכזב לקרוא. קודם כל, שולחת אלייך חיבוק ענק ואוהב ומנחם ככל הניתן ((((((((((((((((((()))))))))))))))) מה אגיד לך, יקירה שלי, זה נורא נורא קשה! ומאד עצוב לדעת שאת עכשיו במקום כל כך כואב ועצוב ועייף. זה קשה, זה כל כך כל כך קשה! את צודקת, למוקפא בודד יש מעט סיכויים, ולפעמים, גם כשאת אומרת לעצמך שאת לא בונה על טיפול מסויים, מסתבר לך שעבדת על עצמך נהדר, ושמאד בנית על הטיפול הזה, וההתרסקות מפתיעה אותך בעוצמתה. אני מכירה את זה ולכן כל כך עצוב לי לקרוא את הכאב שלך עכשיו. אבל, את יודעת מה, את תגלי שאת מסוגלת. את תגלי שבתוכך יש כוחות שלא הכרת ולא האמנת בקיומם. נכון, לא עכשיו, עכשיו עצם המחשבה לחזור לטיפול נוסף מעוררת בך זעזוע. אבל בעוד כמה ימים, לאט לאט תראי שאת אוספת את השברים וקמה מהעפר. ממש כמו עוף החול. באמת! אני מאמינה בך ובכוחות שלך, מקסימה שלי! את עכשיו בתוך כל הכאב הנורא ובתוך סערת הרגשות, אבל אני מהצד, וקל לי יותר לראות קדימה בשבילך, ואני רואה אותך חזקה וממשיכה ומצליחה!!!! את תהיי אמא!!!!!!! אוהבת אותך, ומחבקת עוד ועוד (((((((((((((((()))))))))))))) דורה.

אני שולחת לך חיבוקים חמים ((())) יקירה - אני יודעת שקשה לשמור על אופטימיות וחוזקות פעם אחרי פעם... ואני חושבת שזה מובן לגמרי שיש נק שבירה בדרך... אבל - אין לנו ברירה!!! אנחנו חייבות לעמוד על הרגליים חזרה לניסיון נוסף. כי במלחמה הזאת אנחנו מנצחות!!! ואני לא יכולה להבטיח לך כמה זמן זה ייקח אבל אני בטוחה שבע?ה מהתהליך הזה את יוצאת עם ילד בידיים. תהיי חזקה מתוקה. אנחנו כאן בשבילך!

תודה חברות ,מקווה לקום ולהתאושש מזה במהירות האפשרית, אתן מעודדות ומחזקות מאודד... מור***

ליבי איתך וכואבת יחד איתך. שולחת לך חיבוק ענק ענק. ממה שיצא לי להכיר אותך התרשמתי שאת בחורה חזקה, ואת לא נשברת. מותר לנו לבכות וזה טבעי ביותר ואף משחרר. כך שאל תרגישי לא נוח. אנחנו כאן בשביל לעזור לך כפי שאת עוזרת לנו. את תעברי את התהליך הזה כמו גדולה ואני מבטיחה לך שאת תהיי אמא בזמן הקרוב. אני יודעת שזה מתסכל - גם אני בדיוק חושבת על מה שכתבת: שוב זריקות, בדיקות, שאיבה, החזרה וכו' וכו'. אבל אין ברירה למען המטרה לא מוותרים. והעובדה שהיית כבר בהריון ולצערינו הוא נפל בשבוע 10 אומרת שהרחם יודע לעשות את תפקידו וזה דבר מעודד מאוד. הילד המתאים יבוא במהירה. אני מאמינה שבזמן שאני כותבת לך מילים אלו, את כבר אזרת כוחות מחודשים לקראת הטיפול הבא שמקווה ומאמינה שיהיה המנצח. שוב שולחת לך חיבוקים ענקיים וחמים וזכרי שבמלחמה הזו אין מפסידים -רק מנצחים וזו את. שבת שלום :-)