יום הולדת
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
שלום לכולן, היום קמתי בבוקר בתחושה שאחרי שבוע שלא נכנסתי לפורום אני ממש בציפייה לקרוא ולהשלים פערים.. זה מפתיע ומעניין בעיקר לאור העובדה שהתחלתי לקרוא ולכתוב בפורום פעם ראשונה לפני כחודש. ביום חמישי 30.6 חגגתי יום הולדת 34 עם המון רגשות מעורבים ושאלות בעיקר סביב כל הנושא של פוריות וילדים.. בגדול ציפיתי והיו לי תיקוות אחרות סביב היום הולדת..אבל אני רוצה להסתכל קדימה. אני בת 34 ובעלי בן 39 עדיין ללא ילדים. נכנסנו לכל התהליך הזה לפני כשלוש שנים במהלכו חווינו הריון טבעי שנגמר ללא דופק, 5 IVF שנכשלו ( האחרון עקב בטא שלא עלתה כמצופה ..) ואנחנו בשבוע הקרוב ניגשים להחזרה של מוקפאים שנותרו מהטיפול האחרון.. דרך לא פשוטה בעיקר נפשית ,אין לנו בעיות- שנינו "תקינים" מבחינת הפוריות,עם הרבה נפילות ובדרך הזו גם למדתי להכיר את האנשים מסביבי ולצערינו גם שם יש תובנות. בהסתכלות אחורה אני חושבת שמעבר לאכזבה שלי ושל בעלי , היה לי באופן אישי מאוד קשה להתמודד עם הסביבה- חברים שלא הצליחו לעמוד ב"טירוף" הזה שמלווה בהרבה עצב ומצבי רוח, משפחה קרובה שמסתכלת עלינו עם הרבה סימני שאלה והסביבה בכלל שממשיכה להוליד ילדים וצועדת במסלול "המקובל" בעוד אנחנו נמצאים עדייו באותה נקודה. אבל היום אחרי שלוש שנים לפחות הכל ברור ויושב על השולחן - זה המצב אנחנו מנסים וזה יגיע מתי שיגיע.. אני רוצה לאחל לכל הבנות ,שתמשיכו להיות חזקות, אמיתיות והלוואי ולכולןיתגשמו כל המשאלות והתקוות . אני מחבקת את כל מי שנמצאות כרגע בתהליך ואת כל מי שממתינות בגבורה לתשובה וכמובן את כל מי שנמצאות בתהליך ההיריון והלוואי בפתחה של שנה חדשה עבורי שיהיו רק בשורות טובות לכולן....
לימורי, קודם כל המון מזל טוב ליום הולדת שחגגת. מאחלת לך שתזכי לתינוק/ת עד ליומולדת הבא! כ"כ מבינה את מה שאת עוברת, גם אצלנו הכל "תקין" מלבד חוסר היקלטות להריון... אני בתהליך של טיפולים כמעט כשנה, ולפני כן ניסינו שנה טבעי וזה נראה לי המון זמן שעבר וכולם ממשיכים ומביאים ילדים כ"כ בקלות מסביבי. נשאר לי רק לקוות שהמצב ישתנה במהרה אצלך ואצלי ואצל כל שאר הבנות שממתינות. אני עכשיו לפני החזרה נוספת של מוקפאים (חודש שעבר הוחזרו 3 והחודש יוחזרו עוד 3 בשאיפה שיתפתח הריון תקין עם תינוק/ת אמן ).
תודה ואמן שנעדכן בבשורות טובות
קודם כל - יומולדת שמח מאד מאד מאד!!!!!!!!! אני יודעת שיומולדת הוא מין יום כזה של חשבון נפש. חצי יום כיפור לפעמים. גם לי היו תמיד ציפיות סביב היומולדת, ולשמחתי בשניים מהם זכיתי במתנה הגדולה הזו. באחרים הייתי בהמתנה הקשה והציפיה הגדולה. אני חושבת אם אני קוראת אותך נכון, שעם כל הקשיים שאת מתארת, ואין אחת שלא עוברת אותם, מצאת קצת את מקומך ואת יכולת הקבלה של המצב הנתון. היכולת וההבנה של לקבל את העכשיו היא ממש לא מובנת מאליה. והצלחת להגיע לסוג כזה של קבלה אם אני מרגישה נכון. הדרך יכולה להיות קצרה או ארוכה, אבל הכי חשוב זה איך עוברים אותה. אם מקבלים את המצב, או נלחמים בו, אם נותנים לחיים להוביל ולמצב להשתלט, או שמחליטים להוביל ולקבל. מאחלת לך מכל ליבי שהארטיקים הקרובים שמחכים להפשרה יסיימו לך את הדרך, וביומולדת הבא תחבקי אותו/ה/ם/ן בזרועותיך! שבוע טוב ובשורות נפלאות
מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה
