עדכון לגבי בדיקת בטא

היי לכולן תשאירו את האצבעות שלכן הדוקות עד מחר או מקסימום שחררו אותן היום :-) אני טעיתי בספירה. את הבדיקה עלי לערוך מחר ולא היום. היום זה רק 11 יום מההחזרה. בטופס מבית החולים הם מציינים שהספירה מתחילה יום לאחר ההחזרה. אני משום מה החשבתי את היום של ההחזרה בספירה. היום בבוקר שמתי לב לזה. אבל בכל זאת הלכתי למרפאה ושאלתי את האחות לגבי ההבדל של יום. אז היא אמרה לי שעדיף להמתין עוד יום. אוף אז עד עכשיו הייתי יחסית רגועה, משום מה היום יש לי קצת תחושות לא אופטימיות - לא יודעת למה. אבל אני מקווה שהן יחלפו. אין לי כאבי מחזור או משהו בסגנון, למרות שאני לא מתייחסת יותר לכאבים אלו כי זה נורמלי. מה שכן יש לי וזה תמיד יש לי לפני מחזור זו הרגשה של מעין "גוש" שתקוע לי למטה (אני מצטערת על התיאורים) ומשום מה גם הפעם זה מופיע. למרות שבפעם הקודמת התחושות האלו לא הופיעו ולצערי התוצאה ידועה. אז אני אשתדל לא להתייחס לשום תחושה. רק איך אני אוציא מהראש המעוות שלי את תחושת האי אופטימיות. רעיונות יתקבלו בברכה :-) המשך יום נעים :-)

בהצלחה מחר!!! לגבי התחושות... זה לא אומר כלום!!! תשארי חיובית!!! לא קיבלת וזה כבר סימן טוב... חתולים באים בכל מיני צבעים, כמו אנשים... וכל עוד לא עברת מתחת לסולם תוך כדי אז הכל בסדר!!! (-: הרופא שלי מתעקש כל פעם על 14 ימים מההחזרה... אז תתעודדי. כי זהו מחר זה קורה!!!

הייחמודה קראתי את תחושותיך לגבי הרגשת מחזור, ושמחתי לקרוא שאת נרגעת. נו בטח אחרי תשובה כמו של נועה אז בוודאי :-). מנסיונן של אחרות וגם חברות שלי הן גם הרגישו תחושה של מחזור. אז את בחברה טובה. אכן חתולים באים בכל מני צבעים כמו אנשים, רק משום מה לחתול שחור יצאה כנראה האמונה של מזל רע. אבל לא עברתי מתחת לסולם :-) לגבי קבלת המחזור: בדרך המחזור לאחר החזרות אינו מגיע בזמן וזאת בגלל תמיכת הפרוגסטרון אותה מקבלים לאחר ההחזרה. האופטימיות כבר חזרה אלי יותר ואני משתדלת לא לחשוב על התחושות של המיחושים דמויי המחזור שאני מרגישה, זה גם יכול להיות בגלל התמיכה (פרוגסטרון) שאני מקבלת (קרינון - ג'ל וגינלי). שיהיה לך המשך הריון קל ותודה רבה רבה על העידוד :-)

עוד יום פחות יום, האצבעות יחזיקו מעמד... את זאת שצריכה להתעלם מהשקיעה באופטימיות ולנסות לחפש איפה היא! היא שם בתוכך, דמייני את הילד שיצא עוד 8.5 חדשים! נשיקות והמשך יום נהדר!

היי אני חושבת שקצת הצלחתי להטביע את הפסימיות. היא מנסה להעלות ראש אבל אני מורידה אותה. אני מנסה לדמיין את הילד שיצא לי בעוד 8.5 חודשים. עוד יותר אני מנסה לדמיין אותי אמא. איזו אמא אני אהיה. בוודאי אמא משוגעת וחרדה. גם אני שולחת לך נשיקות והמשך יום מקסים :-) וכמובן המון מון תודה