דניאלההההה,

דרלינגו'ש, חיפשתי ולא מצאתי עידכון. יכול להיות שפספסתי, אז אנא ממך- מה שלומך?

הי דורה יקירתי כ"כ תודה שאת חושבת עלי. האמת? אני מאוד מבולבלת, יש לי את כל הסיבות בעולם להיות מאושרת אבל הרגשות נורא מעורבים. החדשות הטובות הן שראינו דופק ואפילו קיבלנו תמונה של שעועית קטנה... כמובן שאני שמחה, אבל אני כנראה מרגישה כ"כ מותשת, אז אני עדיין לא קופצת ומרגישה על גג העולם כמו שחשבתי שארגיש. זה קצת כאילו ניסיתי לכבוש איזו פסגה, ולבסוף כשהגעתי, אני כ"כ מבולבלת, עייפה וחרדה שקשה לי לשמוח. ובאופן די מוזר, דווקא בגלל שאין לי מה לעשות עכשיו, חוץ מלחכות, אז אני מרגישה פסיבית, וקצת ריקנות. כן כן כן, אני חופרת כהרגלי... ברור שאני שמחה ומקווה לטוב, אבל כרגע אני בעיקר בהלם, לא ממש מאמינה עדיין שזה קורה. חג שמח ונשיקות

חמדתי, אני מאד מזדהה עם מה שאת מספרת. ויכול להיות שההכרה שעשית את זה באמת ושאת לגמריי לגמריי בהריון ויכולה להתחיל להנות לך תגיע מאוחר יותר. אולי עם הבטן, אולי עם התקדמות הבדיקות. בכל מקרה, אחרי שכל כך הרבה זמן התרגלת לרוץ מבדיקה לבדיקה ולדאוג ולהגיע לנקודות ציון בדרך ולסמן לעצמך V, אז פתאום לשבת ולתת לטבע לעשות את שלו, בקצב שלו- זה מעבר לא פשוט! אל תדאגי, יקירתי, את תצאי מההלם, בזמן שלך. תודה על העידכון, ומזל טוב על השעועית החמודה ועל הדופק, ואיך זה שאת לא מעדכנת אותנו בדברים כל כך חשובים?!! (-: נשיקות וחג שמחחחחח!!!!! דורה.

כמה נפלאאאא!!!!! יש דופק הללויהההההההההה!!!!! אני הייתי לגמרי כמוך בהריון הנכחי. כל כך דאגתי ממה שעבר עלי עם הדימום ושני השקים, שלא יכולתי באמת לצרוח ולשמוח כמו שהייתי בהריון הראשון. יכול להיות שגם למעלה מ 5 שנים פה בפורום הפגישו אותי עם כל כך הרבה סיפורים אחרים, שהיה לי קשה מאד להתחיל להתרגל לרעיון שזה באמת הריון אמיתי ושלי וקיים. רק אחרי הסקירה הראשונה בשבוע 14 התחלתי לשחרר אדים... כל מה שנשאר מבחינתי זה להמשיך להחזיק אצבעות בשבילך שהכל יהיה תקין ובריא ועגול והארוך ובלי סיבוכים ובעיות עד הלידה &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&