זמנים עצובים...

הבטא שלילית. הוחזרו שני עוברים יפים, אבל לא נקלטו. הרגע הזה שוב מכה בי במלוא אכזריותו. התוצאה שעולה לאט לאט על צג המחשב, הבטא עם המספר הזעום, שלא משאיר מקום לספק. התחושה שכל כך השליתי את עצמי בעשרת הימים האחרונים. מה חשבתי לעצמי??? אני חושבת שלא הזריקות, האולטראסאונד, השאיבה , ההחזרה והרופאים הם הבעיה, אלא הרגע הקטן והנורא הזה שאני יושבת מול המחשב ומקבלת את התשובה. זה רגע כל כך מייאש, כל כך חסר אונים. אני כל כך כועסת על עצמי שחלמתי, שראיתי כבר את התמונות. פתאום יש ריק כל כך גדול. הרגע הזה הוא הרגע האכזרי ביותר בכל הטיפול. אין לי מושג איך ממשיכים הלאה. אני לא נעשית צעירה. אני פוחדת ומרגישה לבד. אני אמנם נשואה, אבל לא מרגישה שבן הזוג שלי מצליח להתחבר לעוצמות הכאב שלי, לאבדן. הוא מצטער, אבל זה לא אותו דבר. אני לא יודעת אם אצל כולם זה כך, אבל אותנו זה די הורס. בעלי רק מתרחק כשזה קורה. קצת בורח. ואני בעיקר לבד לבד. מצטערת שכתבתי כל כך הרבה. אני פשוט כל כך שבורה וכל כך קשה לי. חושבת שרק אתן מסוגלות להבין את גודל הכאב וגודל האבדן. שבת שלום דני

בהחלט!!! עצוב, מאכזב, מייאש.... ואף אחד לא ממש יכול להבין את גודל הציפיה, את הכמיהה לדבר הכי טהור שיש ... לרצון להיות אמא. אני בטוחה שבעלך כואב את כאבך, את כאבכם... רק פחות מראה ואולי זה דווקא טוב כי במקום ששניכם תיפלו למטה ותישאבו למקום העצוב הזה - אחד עוד מחזיק את הראש מעל המים. אין מילים לנחם ... רק לחבק ולחזק מרחוק. תאזרי כוחות לעוד חודש מייגע שבסופו בעה בשורות טובות !!!! תאמיני .. זה חייב לבוא. זה יקרה. אין לי ספק. עוד חודשעוד חודשיים וגם לך יהיה יום טוב ומאושר ;-)

מקווה שהזמן יעשה את שלו...

ברגע שאני אצא ממצב דומה נתחיל לעבוד ביחד על איך להתחזק לפעם הבאה ובינתיים שוב שולחת לך חיבוק ענקי

עכשיו ראיתי. מצטערת לשמוע. למרות מה שאני כתבתי, לדעתי את צריכה לספר לו ולא לחכות שהשבת תעבור. ההתמודדות היא לא רק שלך וגם את עוברת קושי בשבת. אולי עוד תופתעי לטובה מתגובתו. כן, כנראה שאנחנו באותה הסירה. מאוד לא נעים, כפי שכתבתי למעלה. לכי תעברי את הבטא מחר, ותתחילי דף חדש. את משנה פרוטוקול החודש? ספרי לי. אני אקח קצת הפסקה. רוצה לנוח. ננסה טבעי... בהצלחה, יקירתי. אני בטוחה שהכל יסתדר לך בסוף. יש לי תחושה טובה לגבייך. שולחת לך הרבה אנרגיות טובות (: נדבר... דני

שולחת לך המון המון ((((((((((חיבוקים)))))))))))) וכשתהיי מוכנה - גם אנרגיות חדשות לקום ולהתחיל שוב מהתחלה. אין דרך לדלג על שלב האבל. זה ממש אבל - כל שלילי, כל נפילה. הריק הזה הוא לגמרי אמיתי, היית אמורה להכיל חיים חדשים וזה לא קרה. אז תני לעצמך את הזמן לעבד את הכל. מבטיחה לך לגמרי שהכוחות יתחדשו מעצמם. יש לנו כוחות אדירים שלפעמים לא מבינים בכלל מהיכן הם מגיעים. גם בעלך אני מאמינה חווה את הקושי, אבל בדרך שלו. זה מאד טבעי מה שאת מתארת. גם ביני לבין בעלי היו כל פעם תקופות של ריחוק והסתגרות. זה כל כך תלוי אופי, אחד פותח ומשתף, אחד נסוג ומתחפר לו במאורה שלו. כשיבוא הזמן, נסו בכל זאת לעשות משהו טוב בשביל עצמכם. בלי קשר לטיפולים. משהו רומנטי, משהו שנורא אהבתם לעשות ביחד לפני שהגעתם לענייני טיפולים. זה תמיד מרים. מאחלת לך שהאביב ימלא אותך בכל זאת באנרגיות חדשות, ולא עוד הרבה זמן בכלל. נשיקות גדולות }}}{{{

חג שמח, יקירתי