התייעצות

שלום בנות, רציתי להתייעץ איתכן איך מספרים לחברה טובה - ששתיכן הייתן בטיפולי פוריות וחלקתן את הקשיים ואת האכזבות - שפתאום נכנסת להיריון טבעי, אחרי כמעט שנתיים של נסיונות וטיפולים משותפים ? היא כבר מנסה שנים להיכנס להיריון ולא מצליחה וכל טיפול כושל ואני לא יודעת איך לבשר לה ומתי, האם לספר אחרי שלושה חודשים כמו "שנהוג" או שבגלל המצב הרגיש - לשתף אותה קודם? אני מפחדת מהתגובה שלה ולא רוצה לאבד אותה כחברה תודה לכן

קודם כל המון מזל טוב ומאחלת לך הריון ארוך בריא עגול ושתסיימי אותו בידיים מלאות! דעתי האישית היא שאם אתן כאלו קרובות ושיתפתן אחת את השניה בכל מה שעבר עליכן בטיפולים - אז כדאי לספר. בעדינות, אבל לספר. לדעתי יהיה הרבה יותר קשה לקבל את הבשורה אם היא תדע ששמרת את זה ממנה 3 חדשים. גם אני לא מדווחת לעולם על ההריון עד שבוע 12, אבל החברות הקרובות שידעו על הטיפולים - כמובן ששיתפתי כשהוא סוף סוף קרה. וזה לא משנה אם באופן טבעי או מטיפול. הנס הוא אותו נס. שיהיה רק טוב!

יש לי חברה טובה, התחתנו הפרש של שבוע ועברנו את כל ההכנות יחד. היא יותר צעירה ממני בחמש שנים בערך . ממני ציפו להיכנס להריון ישר אחרי החתונה כי אני כבר בת 30 ... בכל מקרה כשרק התחלנו לבדוק למה זה לא הולך לנו ישבתי ושיתפתי אותה, ומפעם לפעם כשהיינו נפגשות היא היתה מתעניינת בתהליך ואני הייתי מסבירה. אחרי כמה חודשים בשיחה שולית עם בעלי הוא אמר לי ?את יודעת ש... בהריון? אני הייתי בשוק!!! חיכיתי שבוע ואז התקשרתי אליה .. גמרתי לה שכבר שבוע אני רוצה לדבר איתה ואז היא זרקה לי ?התקשרת להגיד לי שאת בהריון?? ואז אמרתי לה ?לא...התקשרתי לשמוע שאת בהריון ? אני נפגעתי מאד!!! והיום אנחנו עדין חברות אבל משהו בי השתנה... אני חושבת שחברה טובה שלך תדע לשמוח בשבילך כמו שאת תדעי לבכות בשבילה! אל תגוננו עליה ... אני בטוחה שהיא תשמח בשבילך. ואני מאחלת לך המון בהצלחה בהריון!!!

רק בצד השני היא פשוט נכנסה להריון ואמרה בחודש שלישי היום חוץ משלום שלום אין שום דבר זה כאילו שהיא פחדה שאני אעשה לה עין רעה מה לא הייתי שמחה בשבילה אז מה עם יש לי בעיות תחשבי כאילו את בצד השני מה היית רוצה שתגיד לך או לא ואל תספרי לה על החששות שלך להגיד לה כי היא תיפגע ואם בטעות תשמע ממישהו אחר תשכחי את החברה בהצלחה

אני רוצה להסכים עם כל מה שכתבו לך. דווקא מפני שחלקתן את הדרך אני מאמינה שהיא תשמח איתך. ענת כתבה לך על מקרה שקרה לה רק מהצד השני, וגם לי קרה משהו קצת דומה. אמנם לא חברה קרובה, אמנם לא מישהי שהתחילה טיפולים, אבל כשהיא ניסתה להכנס להריון שני לא הצליח לה מייד ולקח לה כמעט שנה (לילד הראשון לא היתה לה שום בעייה, והילד השלישי, כן כן, התפלק לה בטעות שנה אחרי השני...) בקיצר, כשהיא נקלטה להריון השני היא לא סיפרה לי ורק כששמתי לב לבטן שלה, מה שאומר שכבר היתה בסביבות חודש חמישי, כי אני דיי לא שמה לב לכלום, אז גיליתי. שאלתי אותה, את בהריון? והיא אמרה לי- כן, זה, תשמעי, אני אדבר איתך... (ולא דיברה). טוב, חכמה גדולה היא לא. אבל, מה שזה גרם לי זה לרחם עליה. אל תחשבי שאת יכולה לדעת מה היא תרגיש ואיך היא תגיב. תשאירי את זה לה ותסמכי עליה. הרי את המצב שאת בהריון עכשיו והיא לא- את לא יכולה לשנות. והיא תבחר להתמודד עם זה בדרך שהיא תבחר. ושיהיה הריון ניפלא, תקין ומלא, שיסתיים במועדו בלבד ובידיים מלאות!