שרונה מה קורה?

אני מתאבלת על הפיצפון שלי שלא זכיתי להכיר.מנסה להיות אופטימית אך לא מצליחה.כל כך שמחתי שסוף סוף הביטא חיובית..כבר דימיינתי את עצמי עם בטן ענקית..חשבתי איך הוא ייראה לבנוני ותכול עניים כמו בעלי או שחום כמוני?אז החלטתי שיהיו לו עניים כחולות,פנים מושלגות ושיער שחור עם ריסים ארוכות כמו שלי.כשהלכתי לעשות ביטא הסתכלתי בחלונות הראווה וחשבתי באיזה צבע לקנות את העגלה?איזה דגם? הייתי בעננים מרוב שמחה.גם שעשיתי את הביטא האחרונה לא חששתי כלל,היה ברור לי שהכל בסדר...נכנסתי למחשב לראות את התוצאות,התבלבלתי והסתכלתי על E2 שהיה 2210,צרחתי מרוב שמחה,רצתי להתקשר לבעלי ואז תוך כדי שיחה אתו אני מגלה שהתבלבלתי.. צרחתי,בכיתי, ניסיתי למצוא נחמה..אבל ידעתי שהכל אבוד.. מה אני אגיד לכם 9 נסיונות כבר כשלו,לאן אני ממשיכה מכאן?אין לי פרצוף נורמלי מרוב בכי.אני פשוט גמורה...

לא יודעת איך לנחם אותך. אובדן של משהו שרק התחיל כנראה הרבה יותר גדול יותר מריק של שלילי. הדבר היחיד שאני יודעת בוודאות זה שאם עכשיו הגוף שלך אמר - אני יודע להכנס להריון, סימן שההריון הנכון נמצא ממש מעבר לפינה. כנראה הילדון הזה עם העיניים הכחולות או הריסים הארוכים קצת הלך לאיבוד והוא צריך GPS. הוא יגיע יפתי. אני יודעת שהוא יגיע. מתוך כל העצב העמוק הזה את עוד תמצאי את האור והכח לקום ולהתחיל שוב מחדש. כי יש לך מטרה, ואת תכבשי אותה. את כבר הרבה הרבה יותר קרובה! שולחת לך המוןןןןןןןןןן אהבה ו ((((((((((((((חיבוק מוחץ))))))))) בתקווה שבקרוב קרוב תתחילי הריון שיסתיים בידיים מלאות!

אני כל כך מצטערת אבל איפה הרופא את בפרטי?מה אמרו לך? את כנראה קראת שאני אמא לתאומים לפני התאומים נכנסתי להריון פעם ראשונה אחרי יותר מ9 הפריות קיבלתי בטא כמוך חיובי הייתי בהיי כמוך שיגעתי את בעלי וכל מי שסביבי אני בהריון אבל... מה שלא הבנתי שהרופא החמוד והמניאק שכח לתת לי תמיכה פשוט שכח ואני לא ידעתי שצריך וגם לא ידעתי שצריך יותר משתי בטאות בטא ראשונה עברתי בטא שניה עברתי בטא שלישית קיבלתי מחזור זהו הייתי ברוגז עם העולם לא צריך להסביר את ההרגשה אין הפריות יותר אני כבר לא יהיה אמא ניסו לעודד אותי אבל נכנסת להריון את יכולה שוב לא הבנתי מה הקשר לא רציתי יותר אחרי מסע שכנועים הגעתי לרופא שאני אצלו היום תרמתי ביצית אמרתי אם לא אני לפחות מישהי אחרת (זה שמור בינינו) עברתי דירה הסתגרתי מהעולם עברתי תקופה לא קלה את ההמשך התחלתי אני אמא לתאומים מהטיפול שאחרי מאז אני בטיפולים כל כמה שנים ילד שלישי לא מסובסד מהמדינה מוסיפה עוד קצת הרבה למינוס אבל אמרתי אני רוצה ילד שלישי שניים וכלב זה לא אני אז לא נסעתי לחול ולבתי מלון ולא התייאשתי אני בת 39 ושבועיים וגם שהבטא התחילה נמוך אמרתי לבעלי שיהיה ברור אני לא מוותרת אני אעשה שוב הפריה אני רושמת לך והדמעות בעיניים ואני רוצה שתמשיכי כי הגוף שלך קיבל הריון ובפעם הבאה עד הסוף בלי הרפתקאות אני מחר בשבוע שמיני יש לי אולטרסאונד הסיוט עוד לא נגמר אבל חוץ מאמא שלי והבוס שלי אף אחד לא יודע שעשיתי הפריה מחר אני אצא מהארון אחרי הבדיקה כל הזמן הזה עשיתי בית עבודה מחשב וספרים וכמובן שעורים כי אחרי כל ההפריות אני פשוט למדתי עד שאני לא רואה בעיניים לא מספרת לאף אחד אז לאן את ממשיכה מכאן? להפריה הבאה מפשילה שרוולים ויוצאת לכבוש את ההריון הבא את הולכת כמו ילדה טובה לרופא ומקבלת פרוטוקול חדש ולא מתייאשת כל הנתונים הבדיקות שלך היו טובים ואין סיבה שלו תכנסי שוב להריון תהיה בדיעה שההריון כנראה לא היה תקין ועדיף לבכות היום מאשר כל החיים וזה לא צריך לקרות אז קדימה להפריה הבאה....