דורה יקרה

אוי, מטומטמת סוניה ! יו, שלוש וחצי שנים, איזה עצבות. תגידי לי שבזמן הזה מצאתם אותה ! איך? איך ? למה היא קפצה פתאום נהייתה צנחנית מה קרה?! אוי כמה עצוב. אני לא יודעת מה אני הייתי עושה בלי דיקטטור שלנו הרוסי. האמת היא שהיה לנו חתול שנעלם והאמת היה לי עצוב אבל לא משתווה אפילו למה שאני ארגיש לאם הדיקטטור יילך, אני לא רוצה לחשוב על זה. אין עליו. הוא יצור מעוות ומכוער והגרגור שלו הכי מרעיש בעולם אבל זה הדבר הכי יפהפה והכי פרוותי והכי אהוב שפגשתי. טוב, קצת נסחפתי. המטרה שלי הייתה לכתוב לך שאני מבינה מאוד מאוד את הרגשתך. טוב, חכי - נו, מה אין סיכוי שתחזור? איך את יודעת שהיא מתחבאת ? ניסיתם לחפש אותה קצת? אני דווקא גדלתי עם כלבים והיה לי נורא מוזר בהתחלה להחזיק נגיד חתול. כאילו זה גודל אחר, הפרווה מרגישה אחרת וזה היה נראה לי הרבה פחות "שווה". עכשיו אני מבינה כמה טעיתי, כי כשאני הולכת להורים שלי פתאום מוזר לי להחזיק את הכלבה שלהם, היא נראית לי ענקית ! למרות שבאובייקטיביות אני יכולה לומר שהיא לא כזאת גדולה. אבל אין על לרוץ במרחבים עם הכלבה שלי. אני באה להורים לשבת ויורדת עם הכלבה שלי למטה ורצה איתה וזה תענוג ! וזה אתה לא יכול לעשות עם חתול, מה לעשות ! בטח הבנות פה חושבות שאנחנו פסיכיות, כי רוב האנשים שפגשתי לא אוהבים חתולים. דווקא שונאים. אז בהיריון פשוט לא החלפת להן חצץ? ובעלך גם אהב חתולים או בזכותך? כי אני לא הכרתי חתולים בכלל ורציתי מאוד כלב ובעלי לא הסכים - אלא רק חתול. וזאת הייתה פשרה. מצחיק. 4.5 שנים של נסיונות, יו ! מאיפה שאבת כוחות? כמה זמן את מנהלת את הפורום? מה היתה הבעיה אצלכם ? טוב, שוב חפרתי, על כל משפט שלך רשמתי 10. נו שוין, את לא חייבת להתייחס להכל אבל כתבתי לך מייל ואני ממש רוצה שתקראי, כי לא שיתפתי פה בפורום יאלה, ממשיכה לעבוד (הפוגה נהדרת !) אוהבת, דנדן נו, הפרעושית בסדר? כבר לא מעוכה ועצבנית ?