שבוע טוב לכולן

אני עדיין במצב של בילבול, קשה קצת להתנער מזה הפעם ההחזרה הייתה קשה לי גם פיזית וגם נפשית ולא עוזר שקרובת משפחה שלא יודעת מהטיפולים מדווחת לי כל רגע על הנכדה שנולדה לה. את השיחה על הלידה קיבלתי כשאני עדיין מחוברת לאינפוזיה מהשאיבה, את ההודעה על השם קיבלתי בעודי מנסה להתלבש אחרי ההחזרה. בין לבין אנחנו עוברים דירה בעוד שבועיים וביום של ההחזרה סידרנו את הדירה "קפצנו" לבית חולים להחזרה וחזרנו שוב להמשיך לסדר.לא היה אכפת לי לסחוב להתאמץ, כלום. חושבת שעשיתי טעות גדולה שלא הקשבתי לעצת הרופא שזה היה הזמן לעשות הפסקה אחרי יותר מחצי שנה של טיפולים רציפים. החיים ממשיכים רק אני מרגישה שנתקעתי איפושהו לפני שבוע.

לכי תדעי אולי דווקא מהטיפול הזה שהיה לך כ"כ קשה ואחרי ההחזרה סחבת והתאמצת, דווקא מזה יש סיכוי גדול מאוד שיצא ילד/ה! חצי שנה רצופה של טיפולים זה בכלל לא פשוט, זה רק מקרב אותך לעבר המטרה ואת עוד רגע שם. שיהיה בהצלחה!

אני כרגע בהריון, והטיפול וההחזרה נעשו בלחץ והטרוף הכי גדולים שהיו בחיי. הקדמתי את ההחזרה ביום כי הייתי במרתון עבודה עם נסיעות בכל הארץ וארוח קולגות מחו"ל. באתי להחזרה, הרמתי את המכנסיים וברחתי חזרה לעבודה בלחץ אטומי. ולא תאמיני, גם אני לא האמנתי, נקלטו אפילו שני עוברים, אחד הפסיק אמנם להתפתח, אבל טפו טפו טפו כרגע יש לי את השני. טיפולים גם הכי מצ'וקמקים בעולם לפעמים מפתיעים. לפעמים המתנה הגדולה מכולן מגיעה מהדלת האחורית. ברור שהקושי לא פוחת בעיקר כששומעים על עוד לידה ועוד אחת. אבל את יקירתי כבר בדרך לשלך. ועשית דרך ארוכה שעוד שניה מביאה אותך לקו הגמר עם ידיים מלאות! מאחלת לך מכל ליבי שזה היה הטיפול האחרון בהחלט, ותסיימי אותו בלידה תקינה במועדה, עם ילד בריא ונפלא בידייך. ובינתיים קחי לך ((((((((((חיבוק מאד גדול ממני))))))))))))

למה ההחזרה היתה קשה פיזית? מה קרה? כן, זה לא עוזר לשמוע על עוד הריון ועל עוד לידה. אבל, את יודעת מה, כל אחת והמסלול שלה. אין מה להצטער על כך שלא שמעת לעצת הרופא. הפסקה זה עניין שצריך להרגיש את הצורך בו. ואם לא רצית, אז לא רצית! יקירתי, מחזיקה לך אצבעות ולב ושתופתעי בענקקקקקקקקקקקק!!!!ובעזרת השם, הדירה שאתם טורחים עליה עכשיו תתמלא בקרוב מאד בתינוק! בריח של תינוק, בעגלה, בחיתולים, במוצצים, בצעצועים, במשחות... ובהמון אושר!