דנדן וחגית היקרות
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
בוקר טוב נשים יקרות, התחושות שלכן כל כך מובנות וזה ברור מאיפה זה מגיע. גם אני בתקופה שלא היו לי ילדים ושהייתי בטיפולים שנאתי נשים בהיריון, התנתקו לי קשרים והכי גרוע היה ללכת לאירועים של המשפחה ולהגיד לי תחזיקי את התינוק. גם אני לא פניתי לטיפולים ישר אלא חיכיתי כמה שנים טובות ושהתחלתי את התהליך בגיל 32 הייתי במסע של בירורים כשנתיים ושם עברתי שינוי בחיים שלי. מעולם לא הייתי לפני זה בבדיקות ואגינליות חששתי מזה מאוד. הסתבר אפילו שאני צריכה לעבור ניתוח. בהתחלה הייתי מטופלת במרפאה מטופשת שעשתה לי שחור בלב ורק אחר כך שעברתי לרופא שלי שהוא מקצוען אמיתי ופשוט מלאך משמיים שזרם איתי בקצב שלי נכנסתי להיריון בגיל 34 ונולדה לי נסיכה אמיתית.וזאת אחרי שעברתי הזרקות זרע, הזרעות וIVF והחזרת מוקפאים. לאחר הלידה היה לי הרבה חשבון נפש עם עצמי על איך זה שלא חשבתי על זה קודם ועל זה שמסביבי כבר כולן עם שני ילדים לפחות ומצליחות לפתח קריירה במקביל והרגשתי דכאון ורגשי אשמה קשים. עם הזמן למדתי להבין שהיו הרבה דברים בעברי שלא היו בשליטתי והקשו עליי להתמודד עם הנושא הזה ובכלל מה פתאום שאני אנבור בעברי כל כך הרבה. והנה היום בגיל 38 אני בהיריון שני שגם הוא תוצאה של טיפולים (3IVF) וגם בסבב השני לא היה קל למרות שחשבתי שכבר זה שנכנסתי להיריון יעשה את החיים פשוטים יותר. לא רוצה לספר לכן על עוגמת הנפשת בIVF הראשון בסבב השני כשהיו לי 9 עוברים וכולם היו באיכות לא מי יודע מה והטיפול לא הצליח ולא נשארו מוקפאים וטיפול אחרי זה היה יותר גרוע אחר כך לקחתי הפסקה וחזרתי לטיפול מנצח אמיתי שאפילו השאיר לי מוקפאים. דווקא הסבב השני לימד אותי מהי כוחה של תקווה ואמונה והסתכלות על עצמי ולא אחרים. מה שאני רוצה להגיד לכן בעצם זה שכל הרגשות שלכן למרות שאני מבינה אותן כל כך מעומק ליבי אני יודעת כמה קשה להרגיש כך ולכן אני מציעה לכן לשנות את הראיה כלפי החיים ולבוא ממקום אחר ולהגיד לעצמכן שההתרגשות הגדולה עדיין בפתח ושאתן תעשו הכל הכל להגשים אותה ובכך ניחן החוזק שלכן. אני יודעת שבטח תגידו לי שקל לי להגיד את זה עכשיו שאני בעיצומו של היריון שני אבל תאמינו לי שלא כך הדברים כי גם שיש ילדים יש מורכבות בחיים ומסתכלים על אחרים. החיים שלנו מלאי תחרות וזה מה שיוצר את הדכאון הפנימי שלנו. בשורה התחתונה רוצה להגיד לכן שאני אתכן ותומכת בכן מכל הלב ומאחלת לכן היריון מקסים ומרגש בזמן הקרוב שימלא את הנפש והנשמה בהמון שמחה. שלכן לי
כן, הכי גרוע זה עם המשפחה, עם הציפיות והחשדות. את חושבת שאני לא יודעת שכל המשפחה של בעלי כבר מחכה לראות מה קורה איתנו וכל אירוע משפחתי מחכים לראות אותי עם בטן? זה כ"כ שקוף. וכמה שציפיתי והתפללתי שבראש השנה אגיע עם בטן לחג וזה לא קרה חחח עכשיו אני מתפללת שזה יקרה בפסח, מה שגם לא נראה לי יקרה. הכל לוקח זמן. כמה זמן הייתם נשואים לפני שניסיתם ? תזכירי לי בת כמה לינור? כמה זמן ניסיתם שוב אחרי לינור? אני קוראת את הדברים שלך ואת ממש מחממת את ליבי, כי אני יודעת שאת היית שם ואת מבינה אני כן באמת חושבת שאולי קל לך היום להסתכל על זה ככה, אבל לפעמים כשאתה נמצא במקום - קשה לך לראות אחרת. למה בעצם אצלכם היה חוסר הפיריון ? הייתם בלתי מוסברים וואו, השקעת-כתבת לנו הרבה :-) תודה רבה על המילים שלך, אני מקווה שיהיה טוב, מה אני אגיד לך
באמת תודה..זה מחמם את הלב... האמת כמו שכתבתי לדןדן אני מנסה כל פעם לא להכנס למרה השחורה שהכי נוחה ליפול אליה..כשאני חשה את הרס הקנאה ואת ההשוואה אני פשוט חושבת על דברים אחרים או בכח אומרת לעצמי (כמו מנטרה) גם זמני יגיע..גם זמני יגיע..הכל יקרה אני יודעת..אין לי צל של ספק שאהיה אימא בבוא היום..זאת לא השאלה- השאלה היא רק התזמון אבל זה קשה שלא ליפול כל פעם מחדש למחשבה שאנשים עושים את זה ב5 דקות סקס על הדרך כשאני נלחמת בשיניים כל חודש מחדש.. תודה זה באמת נורא מחזק מה שכתבת.. מקווה גם להיות אימא בקרוב..היומולדת שלי עוד 3 חודשים וזה כל כך מבאס לחשוב שעוד שנה עברה