היי דנה

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

04/11/2010 | 22:02 | מאת: דנדן

אני הכי מבינה בעולם אני אמנם "פרגית" בעולם הטיפולים, שבוע שעבר עברתי הזרעה ראשונה ואני לא אופטימית אבל בכ"ז התחלתי לעשות הכל - קודם כל הפסקתי לעשן כבר חודש שזה הכי הכי קשה לי בעולם. בשבוע האחרון בעלי לא מסכים לי לעשות כלום - אני לא אוכלת סושי, לא סוחבת, לא שותה אלכוהול (ויש לנו 2 ימי הולדת וחתונה במשפחה ואני תמיד גומרת לפחות בקבוק יין בשמחות) וזה נורא מבאס כי בכלל יכול להיות שאני לא בהיריון היום צמח לי פצע על העור בפנים וזה תמיד קורה לי לפני מחזור, אבל בכ"ז יש עוד שבוע למחזור ואני במתח וכל הזמן הזה נע סביב אם כן אקבל או לא וזה מחרפן. והפחד להגיע למצב שעוד טיפול לא יצליח ועוד טיפול לא יצליח, מאוד מפחיד. בחיים לא חשבתי שזה יקרה לי, כשהייתי צעירה. ובאמת יש בנות סביבי שנכנסות צ'יק צ'אק להיריון - איך ???? כמה זמן אתם נשואים? מתי התחלתם לנסות? ישר כשהתחתנתם? למה יש מורפולגיה נמוכה בעצם? מה גרם לרופא להחליט אחרי ההזרעה השלישית לעבור להפריה? איפה אתם מטופלים? אני בת 29 בקרוב, לא ידועים, בהתחלה חשבו שיש לי הפרעה בביוץ אבל לאחרונה גילו שאני כן מבייצת אז התחלנו טיפולים בלי לדעת מה הבעיה. מה אני אגיד לך, העציב אותי כל המצב פה.

04/11/2010 | 23:54 | מאת: דנה

ראשית כל אני מאחלת לך שתמשיכי להיות פרגית בתחום. אנחנו נשואים 3 שנים והתחלנו לנסות שנה אחרי ( ז"א מנסים שנתיים, עוד מעט שנה עם טיפולים) מורפלוגיה נמוכה זו בעיית בזרע - יש מינימום של זרעונים תקינים מבחינת הצורה שלהם ולכן כשאר מדובר בבעית זרע לא מנסים הרבה הזרעות וישר עוברים להפריות . אחרי הזרעה שלישית הרופא כבר לבד המליץ לנו על IVF מאחר וראה שגם לאחר השבחה של הזרע הוא לא ממש נקלט. כשאר זרע נמצא במצב כזה זה אומר שרק אם ידחפו אותו ב"כח" לביצית הוא יפרה אותה ולכן החלטנו לטפס שלב. אז רגע אתם מהלא מוסברים ? אני מטופלת מכבי- לא רופא פרטי ...ד"ר גרטלר אם את מכירה. אני לא הדעתי לשלב של להיות מטופלת פרטית מה גם שמרגיש לי בזבוז של זמן וכסף ( הרבה כסף) היחס שאני מקבלת הוא מעל ומעבר מהרופא שלי, מהאחיות ואני לא מרגישה צורך. איפה את מטופלת ? ולמה החליטו הזרעות בלי לדעת מהי הסיבה? כמה זמן אתם נשואים ? כמה זמן מנסים ?

05/11/2010 | 17:38 | מאת: דנדן

אצלנו זה לא ממש ברור, אמרו שחשבו שיש לי בעיית ביוץ כי הזרע יצא תקין, אבל החודש עשו לי מעקב זקיקים וגילו שאני לא מבייצת, אמרו לי שיש לי שחלות במראה פוליציסטי אבל זאת לא הסיבה לאי פיריון ובכל אופן לא בטוח שהן פוליצסטיות. אח"כ חשדו שיש לי מחיצה (שזה גם לא הסיבה לאי פיריון) וגם את זה שללו. בקיצור החודש עשינו הזרעה ראשונה, אני לא ממש אופטימית כי יש סיכויים מאוד נמוכים אבל עדיין יש תקוה ויש לי עוד שבוע שלם להעביר ואני לא יודעת איך עושים את זה אני כל הזמן חושבת שיבוא יום ובטוח ימציאו משהו שאחרי כמה ימים כבר יוכלו לראות אם נקלט היריון, בעוד כמה שנים אני בטוחה שזה יקרה! דרך אגב, למה נגיד אם אישה נקלטת טבעי היא יכולה לבדוק 9-10 ימים מהביוץ ואנחנו רק אחרי שבועיים? אני כ"כ מתפללת שנצליח, כ"כ כ"כ ! אנחנו נשואים שנה וכמה חודשים, הפסקתי לקחת גלולות כשהתחתנו אבל בכלל לא רצינו יותר מידי ילד, אמרנו אם יבוא יבוא ולאט לאט כבר נהיה קשה ועכשיו אנחנו מאוד רוצים וזה מרגיז שזה בלתי מושג, וכולן מסביבי בהיריון, זה כואב למה החליטו הזרעות? כי זה השלב הראשון שעושים הבנתי, בלי הורמונים, גילו זקיק בגודל 22, קיבלתי אובריטל ויום אחרי זה עשיתי הזרעה, מה הסיכוי שאיקלט?

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה