טיפטיפ

יקירתי מה שלומכם? רק אם יש לך כח ו/או חשק, אשמח מאד לשמוע מה עובר עליכם. איך היו ההפריות? כבר החזרת עוברים? תזכרי שאנחנו כולנו אוהבות מאד מאד מאד!!!!!!

בדיוק התכוונתי לעדכן וראיתי שכתבת לי אז לפני שאני יעדכן אותך אני אנצל את ההזדמנות להודות לכל הבנות שכתבו לי דברים מרגשים ומחממים את הלב. ביום שישי כשכתבתי לכן את ההודעה זה כבר היה כמעט סגור מבחינתנו העניין של התורם...אבל ביום שלמחרת, ביום שבת הדברים נראו לנו אחרת, בעלי נראה לי גמור וכאילו לא שלם עם ההחלטה וכאילו לא יודע איך להגיד לי את זה, אז שאלתי אותו אם הוא לא שלם עם זה, ובמשך כל היום שאני נותנת לו זמן ואפשרות לחשוב הוא עונה לי שהוא לא יודע מה לעשות ואני מזכירה לו עד כמה חזק הוא היה ועד כמה הוא עודד אותי שנפתח דף חדש מיום ראשון עם כל הכאב, אבל זה כבר לא היה אותו דבר הוא נורא כאב וכנראה שלא היה שלם עם זה, ביום ראשון בבוקר לפני שאנחנו אמורים לקום ולנסוע אני שואלת אותו שוב, מה את מחליט לעשות, הוא אמר אני מצטער...אז הבנתי שהוא עוד לא מוכן לזה, אז הבנתי אותו ואני עדיין מבינה , את מה שהוא עובד אני לא מאחלת לאף גבר לעבור, ביום האלה ראיתי אותו שבור כמו שלא ראיתי אותו במשך כל החיים שלנו, וכואב לי וקשה לי לראות אותו ככה, ואני אפילו מתחילה להרגיש אשמה שבגללי הוא היה צריך לעבור את כל זה, למרות שזאת לא כל כך אשמתי, אני מנסה למצוא עוד דרכים כדי להציל את המצב, אולי יש פתרונות נוספים, הרי תמיד אומרים שהיום ברפואה יש פתרון להכל, אז למה למצב שלנו אין פתרון, פתרון כזה שיוכל לתת לבעלי ילדים מזרעו שלו. היום זה היה השיא הוא היה גמור והתפרץ בבכי, מה עשיתי?אני רוצה ילדים משלי? ואין לי מה לענות לו כי אני יודעת שהוא לא עשה כלום, הוא בן אדם הכי טוב שיש ובעל מקסים ואני כל כך לא יודעת עוד מה לעשות, בינתיים העוברים שלי הוקפאו וכרגע אני הופכת את העולם כדי למצוא עוד פתרונות, TESA נוספת אני לא יודעת אם תעזור,אז אני בודקת אולי מרפאת גת גורן יגלו שיש לו וריקוצלה ויכלו לפתור את הבעיה בקלות כמו שהם מעידים על עצמם, או אולי טיפול נטרופתי או אולי במקביל, ונראה מה עוד אפשר לעשות אני כבר לא יודעת מה לעשות, לאן לפנות, כל כך קיוותי לנס, אבל הנס הזה לא קרה, יש לי אמנם עוברים מוקפאים אבל הם לא מזרעו של בעלי, ואני מנסה להסביר לו שגם אם בסוף אחרי כל הניסיונות שנעשה נגיע לאותו מקום ונצטרך לחזיר את המוקפאים שיש לנו זה לא סוף העולם הם יהיו גם שלו, אז הוא אומר , כן, רק שהם מעולם לא ידמו לי ולא יהיו מהדם שלי, אמרתי לו אז מה זה לא משנה, הם יהיו שלך לכל דבר וכמו שאמרתן לי אמרתי לו שאוהבים הופכים להיות דומים. אבל זה לא משנה את כאבו לעולם לא אוכל להשכיח, גם אם נהיה הורים לילד שאינו מזרעו כנראה שבתוכו תמיד יהיה עצב עמוק, וזה הכי כואב לי, אז מה עושים?אז פותרים את העיניין הזה, הסבל הזה?יש עוד אופציות ברפואה? אני עכשיו נחושה לעשות הכל כדי למצוא פתרון ומיצידי להוציא מיליוני שקלים רק כדי שבעלי יהיה מאושר ויהיה אבא לילדים מזרעו.

אין לי מילים כדי להביע כמה אני מצטערת וכואבת עבורכם. אני מנסה לחשוב מה היה קורה לו אני ובעלי היינו בנעליכם ואני חושבת שגם בעלי היה מגיב באותה הצורה. זו גזרה כל כך קשה לשאת ואף אדם לא צריך לעבור את מה שבעלך עובר. אני מבינה את החלטתכם להמשיך ולנסות למצוא פתרונות לבעיית הזרע. אני גם חושבת שזה יעשה טוב לבעלך. הוא צריך זמן כדי לעכל את החדשות הנוראיות האלו, ואני מקווה שעם הזמן הוא ישלים עם המצב ויחליט להיות אבא גם אם הילדים לו מזרעו. בינתיים אני מייחלת ומתפללת עבורכם מכל הלב שתמצאו פתרון כלשהו ושיאיר מזלכם. שולחת לך חיבוק חם ומחזק!

כל כך כואב לי לקרוא מה עובר עליכם. שניכם לא במצב הכי משמח בחיים. אשמה את בטח שלא צריכה להרגיש (אפילו שאני יודעת שקל להגיד וקשה ליישם), שניכם בני אנוש, שניכם כמהים לדבר הכי הכי טבעי שנשאר לנו בעולם - הרצון להמשכיות. לגבי בעית הזרע, אתם ביצעתם TESA, שזה רק החדרת מחט לאשך ונסיון שאיבה של זרע. יש גם את ה MESE אם אני לא טועה? (לא TESE) שבו פותחים חתך קטן באשך ומנסים להוציא רקמה מפנים האשך שבה יכולים להמצא זרעים בודדים. דיברתם עם האורולוג על האופציה הזאת? לגבי ואריקוצלה - עד כמה שאני יודעת, ואריקוצלה רק מורידה את איכות וכמות הזרע, הווריד הזה שעוטף את האשך לא גורם לחוסר מוחלט בזרע. אז אני לא בטוחה שואריקוצלה זה העניין. האורולוג שביצע את ה TESA לא דיבר איתכם לעומק מה האפשרויות הנוספות למציאת זרע? אני כל כך כל כך מבינה את הדילמה שאתם נמצאים בה. אני אמנם יודעת שיש לבעלי זרע, אבל לא יודעת עוד כמה פעמים חס וחלילה אצטרך לעמוד בטיפולים האלו כדי להשיג עוד ילד משלנו. כל יום שאני מסתכלת על הבן שלנו אני אומרת לעצמי שאני אחזיק מעמד ואמשיך עד שנשיג עוד ילד. אבל עם כל טיפול שעובר אני שואלת למה אני צריכה לעבור את כל זה כשאני יכולה פשוט להכנס להריון רגיל וטבעי מזרע של תורם... אבל עמוק בפנים, כמוכם, אני עדיין לא מוכנה לאופציה כזאת. אני שמחה שערוצי התקשורת ביניכם פתוחים כל כך והרגשת ועזרת לו להוציא מה הוא מרגיש באמת. שניכם ברי מזל שיש לכם אחד את השני. אין לי ספק שאתם חזקים ותדעו למצות את כל דרכי הרפואה לפני שתחליטו ללכת על ילדים מתורם. אני מניחה שההפריות היו תקינות והעוברים התפתחו יפה? אה עוד כמה דברים שאתם צריכים לקחת בחשבון: היה וכן ימצאו זרעים בודדים, לא בטוח שהם יהיו חזקים מספיק להפרות ביצית ולהתפתח לעוברים חזקים מספיק להשתרשות. היה וכן יתפתחו עוברים ובע"ה יהיה הריון תקין וילד בריא, אם הוא זכר, ובעית הזרע הנה גנטית, רוב הסיכויים שהוא ישא את אותה בעיה בעצמו. זה משהו שאתם צריכים לקחת בחשבון. כל כך כל כך לא פשוט. יפתי, אני איתכם, תנוחו בינתיים, צאו לחקור את כל מומחי הארץ בענייני זרע, ורק אח"כ קבלו החלטה. אני בטוחה שאחרי שתמצו את כל הדרכים וחס וחלילה לא ימצא פתרון, בעלך יעכל את העניין לאט לאט, וימצא את הדרך להגיד כן. לילה טוב אהובה!