היי בנות

היי בנות..רוצה לשתף קצת..שוב מסתיים לי ביוץ..יש לי תחושה של "כלום", מנסה להעסיק את עצמי בעבודה אך בשעות הערב הכאב מנדנד לי שוב..שוב נגמר ביוץ ומתחילים עוד שבועיים..איך אפשר לא לחשוב על זה..ומה יותר גרוע שגם ביוץ לא הופיע החודש (לפי הערכה)..היה לי תור לרופא שבוטל..לא קבעתי אחר..כאילו אני חוששת מלדעת יותר דברים..לא בא לי לעשות דבר בעניין..אולי אני מיואשת..אולי אדישה..החברות אומרת..מה את לא הולכת לרופא..אין לי כח..מה לעשות

חמודה!!!!!!!! קודם כל מותר מידי פעם לפרוק בכי עצבים וכל מה שבא חופשי!!! די להחזיק בבטן ואולי כדאי לחכות חודש הפסקה לרענון?? תחשבי על זה נכון שכולנו רוצות כבר להרות אך מותר לנו גם קצת לעכל ולהשתהות אם צריך תחשבי על זה ...ומה שלא תחליטי יהיה בסדר על בטוח!! (הכל מנסיון אמיתי-גם ההמתנה למרות שלא בא לי...)

דבר ראשון ראשון- לא סומכת בגרוש על הערכות הללו לביוץ. אמנם אני לא השתמשתי אבל מנסיון הבנות פה במרוצת השנים לא התרשמתי בכלל שהן אמינות. ועכשיו לעיקר, יקירתי, אני מאד מבינה את החשש לדעת כי עם הידיעה תאלצי להחליט ולבחור מה את עושה. כשאת לא יודעת את בעצם יושבת על המדוכה ו"מרוויחה" עוד זמן. אבל השאלה היא אם את באמת מרוויחה וזמן למה. וכשתרגישי שאת יכולה או שימאס לך כבר, או שאין לך ברירה, בקיצור- יגיע הרגע ויגיע הרגש ותוכלי להתחיל ואז את פשוט תעשי. ואם תצטרכי כתף להתפרק עליה או עידוד ברגעים נמוכים או קטעים והצחקות או מידע או בעיטה קלילה בישבן שתעודד אותך להזיז את עצמך לכיוון המרפאה- אנחנו תמיד כאן. אני ממש לא חושבת שאת אדישה, אני חושבת שאת קצת בהכחשה. ואני מאד מבינה אותך כי גם אני הייתי שם פעם. שולחת חיבוק גדול גדול ((((((((((()))))))))))) דורה.

לפעמים גם מותר שלא יהיה כח לעשות משהו בנידון... לא יכולה להגיד לך איך אפשר לא לחשוב על זה חוץ מלמלא את החיים ב"פרוייקטים". אבל גם הם לא תמיד עוזרים. קודם כל את מוזמנת לקטר לנו. זה כבר עוזר. אח"כ כשתתחילי להרגיש שיש לך כח, אנחנו נשלח לך עוד קצת, וביחד תגיעי לרופא ותתחילי את התהליך. בינתיים ((((((((שולחת לך כח וחיבוקים)))))