אז איך עוברים את זה?
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
נועה , לא יודעת אם תזכרי אבל בפעם הראשונה שכתבתי בפורום פתחתי את מילותיי באותה כותרת, ועכשיו פתאום היא מתאימה לי שוב, לא יודעת אולי זה מין סגירת מעגל?!הלוואי שכן, הלוואי שהפעם הבאה שאשתף אתכן במה שאני עוברת תהיה בבשורות חיוביות, זהו אני הולכת ומתקרבת לרגע, בדיקות כבר אין צורך להשלים ברוך השם, עכשיו כל שנותר הוא לחכות למחזור(או לא) וכשהוא יבוא יתחיל כל ההליך, אני כל כך מפחדת, אני יודעת שאני כל הזמן חוזרת על עצמי בעניין הפחד כשאני כותבת לכן פה, אבל זה חזק ממני והפחד שלי הוא מכופל, הפחד מכך שלא יצליח חלילה הטיפול וגרוע מהכל הפחד מהתמודדות עם הדבר הנורא בעולם לדעת שלא אהיה חס וחלילה אמא(מי שמכירה את הסיפור תבין). בסוף השבוע אני אמורה לקבל את המחזור ...איך מתמודדים עם זה? האם בכל יום אחרי הזרקת ההורמונים ניתן לתפקד כרגיל?מתנפחים הרבה בבטן?זה כואב מאוד?ובעת השאיבה עצמה מרגישים משהו?שומעים משהו?ואחריה ניתן לתפקד כרגיל? ומסכן בעלי...אני מקווה שלא יכאב לו ויותר מזה אני מקווה שלא יכאב לנו נפשית אחרי הכל...לשנינו... אני מדמיינת את הרגע המיוחל , אני מדמיינת שאני מגלה שאני בהריון ואני צורחת.אההההההההההההההה תודה אלוקיםםםםםםםםםםםםםם, אהההההההה ובעלי לא מבין מה נסגר איתי והוא אומר מה יש לך?! ואני צועקת אתה קולטטטטטטטטטטט , אנחנו בהריוןןןןןןןןן וממשיכה לצרוח ולרקוד בכל הבית ובעלי מחייך אליי מאוזן לאוזן והעיניים שלו נוצצות ודומעות מאושר ואין לו מילים , הוא בשוק וסוף סוף אני רואה עד כמה הוא מאושר וסוף סוף אני יכולה לקרוא לעצמי אישה מאושרת....אני כל כך רוצה שהרגע הזה יגיע וכל כך מפחדת שיקרה ההפך - הנורא מכל הידיעה שאי אפשר ושזה לא הצליח.... הקדוש ברוך הוא כשם שאני מברכת כשאני מדליקה נרות- אנא זכה אותי ואת בעלי בהריון תקין מזרע בר קיימא של בעלי ומרחם תקין שלי ואת בנות הפורום הזה להיקלט במהרה להריון תקין עם ילד או ילדה בריאים ושלמים !אמן כן יהי רצון! ומי יתן ובזכות ימי תשובה אלה ושערי שמיים שיפתחו יענו תפילותינו וזעקות ליבנו - ..."ממעמקים קראתי השם..השם שמעה בקולי, תהיינה אוזנך קשובות לקול תחנוני"....
וגם מאוד התגעגעתי אלייך . אני חייבת לציין שאני מאוד מזדהה איך - גם עם הפחדים וגם עם הדמיונות של לגלות שאני בהריון - וכולי צועקת משמחה - לא יכולת לתאר זאת טוב יותר . מתוקה , אני מבינה לליבך , תאמיני לי ואני באמת מקווה בשבילך שיהיו לך רק בשורות טובות מעכשיו ןעד בכלל . לגבי ההתמודדות - מתמודדים יום ביומו. הזריקות ממש לא נוראיות - הבטן קצת מתנפחת - וקצת יש גירוי מקומי - לי בכל אופן - זה מאוד אינדיבידואלי . אחרי הזריקה את יכולה לתפקד רגיל לגמרי - גם אחרי שאיבה - ההרדמה היא ל 10 דקות בלבד לכן לא מרגישים כלום ואחר כך הכל עובר. אל תדאגי זה באמת בקטנה - תחשבי על המטרה ותוכלי לעבור את כל הדרך - אני בטוחה .אני מצטרפת לתפילה החזקה שלך - ומי יתן וזו תתגשם לכולנו אמן אמן אמן כן יהי רצון !! תודה על הכל ויהיה טוב את תראי !!
אמן!!!!! וגם אני התגעגתי המון,הלוואי שבעזרת השם בקרוב מאוד יהיו לנו רק בשורות טובות לספר!אמן!
אכן, הזריקות לא מאוד נוראיות, אפשר לעבור את זה... והשאיבה ממש לא נוראית כי מרדימים אותך ממש לפני שבכלל מתחילים משהו... צריך הרבה סבלנות, תקווה, ולדעת שבסוף זה יקרה....זה חייב לקרות בסוף
בא לי לבכות, ולא מדאגה ולא מחששות אלא מהתרגשות כי אני כל כך כל כך כל כך מבינה מה עובר עליך! אפילו שאני בצלחת אחרת. אפילו שכבר יש לי ילד בבית. אני כל כך זוכרת על כל ס"מ של בשרי את הפחד הנוראי ממה יהיה ואיך יהיה. ואת יודעת משהו? עדיין לא השתחררתי מהפחד. אף אחד לא יודע מה טומן לנו העתיד בתוכו. ואם היינו יודעים, אני לא בטוחה שהיינו רוצים לקום בבוקר ולחיות את היום יום. אני פוחדת מההשלכות של ההורמונים והגירויים שאני עוברת בעתיד, את פוחדת מהנורא מכל שלא יהיה זרע. מישהי אחרת פוחדת שהביציות שלה כבר לא יגיבו. אין סוף לפחדים ולדאגות. באמת באמת שאין להם סוף. הדרך היחידה היא להמשיך ולהתפלל, לקום כל יום ולאסוף את הכוחות ואת כל התקוות שבעולם שיהיה בסדר. לנסות לעזור לגוף ולנפש לעבור את התהליך הזה צעד צעד ובקלות הכי אפשרית אם היא אפשרית בכלל. הלוואי שיכולתי להגיד לך שיהיה בטוח בסדר ויהיה זרע, אבל אני לא יכולה. הלוואי שיכולתי להגיד לך שההריון והילד ממש ממש מעבר לפינה. אבל גם את זה אני לא יכולה להגיד לך. מה שאני כן יכולה להגיד לך שאני אישית איתך בכל רגע, בכל צעד, והתאור שלך של היום שתצרחי שאתם בהריון יזיל ממני אני כל כך הרבה דמעות אושר, כי מי אם לא אנחנו יודעות מה זה אומר. הייתי הבוקר עם אבא שלי בבית הקברות לבקר את סבא וסבתא שלי. ביקשתי בדיוק את אותן בקשות. שכולנו נצליח ונהיה בריאות, שכולנו נחבוק כמה ילדים שרק נרצה, שנחיה חיים מאושרים ומלאים, בריאים ונהדרים עם כל בני משפחותינו! יקירתי, את לא לבד, מותר לפחד. כולנו מפחדות איפשהוא. מי יותר מי פחות. אבל אנחנו יחד. אפילו אם רק ווירטואלית. לגבי הזריקות, את תעברי אותן כמו גדולה. הנפיחות אצלי מגיעה רק אחרי השאיבה ורק אם שאבו יותר מ 15 ביציות. פחות מזה זה לא כל כך נורא בכלל. בכל מקרה שבוע אחרי השאיבה החיים חוזרים למסלולם. לבעלך זה יעבור בשלום, לא סיפרת לי בסוף עם איזה אורולוג תבצעו את ה TESA, האם זה יהיה רק TESA? או שאם לא ימצאו ימשיכו במקום לTESE? אוהבת אותך יםםםםםםםםםםםםםםםם
תודה לך תמיד על המילים החמות ועל ההזדהות וההבנה, אני כל כך מקווה שהכל יסתדר בקרוב לכולנו, אמן! אנחנו מבצעים את הניתוח+טיפול בו זמנית באלישע לא אצל רופא ספיציפי , אבל הבנתי שכל הרופאים שם טובים, נקווה. לגבי TESA או TESE כשהתקשרתי לברר עם אחד הרופאים שם את הנושא נאמר לי על ידו שהם עושים TESA ולא TESE הוא נתן לי מין הרגשה בתגובתו שהם לא מתעסקים עם TESE או שאין דבר כזה מבחינתם, ניסיתי להבין אז הוא כאילו קבע עובדה, לא לא...עושים TESA. יש לך מושג למה זה?אולי שם ספציפית לא עושים TESE? או שזה כבר לא מקובל לעשות? כי זה מוזר אם חס וחלילה TESA לא ילך אז אני צריכה לדעת שקיימת אופציה נוספת (נקווה שלא אצטרך חלילה להגיע לזה בכלל). נועה שאלה, בזמן ה-TESA והשאיבה מרדימים באופן חלקי או מלא?וכמה זמן לאחר מכן מתעוררים וזה מפחיד?וישר מרגישים כאב? השאלות נוגעות לי ולבעלי . ואת אומרת ששבוע לאחר מכן חוזרים לשגרה, מה זה אומר שלא אלך שבוע לעבודה?ואיך זה אצל בעלי סורי על מטף השאלות , אבל אודה לך להסבר מפורט לגבי בעלי ולגביי ותודה על זה שאת תמיד שם בשבילי... אני אשמח לדעת גם מה איתך?אפה עומדים העיניינים? אוהבת אותך המון המון בחזרההההה אין כמוךךךךךךךך
אני רוצה להגיד לך שקראתי מה שכתבת והתחלתי לדמוע מהתרגשות. אני חושבת שכל אחת ואחת מאיתנו שחוותה את כל זה מזדהה עם מה שאת עוברת. גם אני יושבת ומדמיינת את האושר והשמחה באותו הרגע, אני רוצה לראות את בעלי מאושר, אני רוצה להעניק לו ילדים. אני יודעת כמה גדולה הכמיהה שלו לכך וגם שלי, גם אני כואבת ודואבת בכל טיפול שנכשל, אבל איכשהו אני אוספת את עצמי (אחרי שהתפרקתי)וממשיכה הלאה כי אסור להתייאש. כל דבר בעתו. אני מחזקת אותך ומאחלת לך בהצלחה ואמן והפעם הראשונה תהיה גם האחרונה. סך הכל זה ממש לא נורא , גם אני חששתי כשהגעתי מהזרעות להפריה חוץ גופית, ואז התברר לי שהשד לא כל כך נורא. אני אפילו מההרדמה מתמסטלת ו"תופסת קצת ראש", חחח חוץ מזה, הסיכויים בהפריה חוץ גופית טובים יותר מכל דבר אחר, כך שאת בדרת הנכונה להיות אמא בקרוב. יישר כח ובהצלחה! נשיקות
ובהצלחה מכל הלב והנשמה לכולכן שבעזרת השם נזכה כולנו לקבל את שרצתה נפשנו להיות בהריון תקין ומלא שימשך 9 חודשים ולהביא לעולם ילד/ה בריא/ה ושלמ/ה פרי יצרנו....אמן כן יהי רצון!
אוווווו מותק שלי אני קוראת ובוכה איתך. אני מרגישה כאילו אני רשמתי את המילים האלו רק לא מזמן. אני כמוך לא האמנתי שהנס הזה יקרה לי. כל הזמן קיוויתי אבל ציפיתי מראש לאכזבה כי פשוט לא האמנתי שאי פעם זה יקרה... אבל זה קרה לי וזה יקרה לך בקרוב מאוד וההרגשה שלך תהיה מדהימה יותר מכל הרגשה אחרת. ואת תלדי עם ידיים מלאות ,את ובעלך תתרגשו יחד ותזילו דמעות של אושר יחד ותעניקו כל כך הרבה אהבה לבייבי או שניים בקרוב מאודדדדדדדד תכינו את עצמכם לטיפול ראשון ואחרון שיניב בשורות טובות אמןןןןןןןןןןןןן שולחת לך מיליון נשיקות וחיבוקים וכמובן אנרגיות טובות...
ואני שמחה בשבילך מאוד!אז איך זה היה ספרי לי פרטים....מזל טוב ובשעה טובה ומוצלחתתתתתתתת המשך הריון תקין ומלא ובסיומו שתחבקי נסיכ/ה בריא/ה ושלמ/ה אמן כן יהי רצון!
מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה
