מוקפאים

אוקי, אז יש לי משהו כמו 13 או 12 מוקפאים יפים. אני כל כך רוצה כבר לעשות את זה, אבל אני כל כך פוחדת. הפעם האחרונה מחוץ לרחם, עם ה-MTX היתה הסיוט של החיים שלי. כל כך פוחדת ששוב פעם העוברים החמודים שלי יחליטו לעשות טיול שנתי ולנדוד לחצוצרה... אין לי כוח אפילו להתחיל לחשוב על בתי חולים, אשפוזים ושאר ירקות. גם האיש היקר שלי לחוץ פחד מכל העניין - ואני תמיד צריכה להיות זו שדוחפת אותו קדימה לעוד החזרה - וכשקורים לי דברים איומים כאלו הוא פשוט משתגע וכל פעם אני פשוט צריכה לשכנע אותו בתחנונים לעשות עוד טיפול. הוא תמיד אומר לי שהוא מעדיף אישה בריאה ושמחה בבית מאשר עוד תינוק במחיר של כמעט לאבד אותי... אוף, כל כך רוצה כבר להיות מחוץ לסרט הזה...

אני כל כך מבינה את הסיטואציה עם בעלך. בעלי ממש התעקש שזה הסיבוב האחרון שאנחנו עושים ושהוא ממש לא מוכן לראות אותי עוברת עוד אחד אחרי כל הסיבוכים והאישפוזים שהיו לי. אבל מה שהם לא מבינים זה שלמרות הכל, אנחנו בחיים לא נפסיק!!! אנחנו מוכנות לעבור 7 מדורי גיהנום כדי להגשים את משאלתנו ולהרגיש נשים שלמות ומלאות. אבל מצד שני, אני גם מבינה את הדאגה שלהם לבריאותנו. אולי תנסי לדבר איתו ולהסביר לו שאת לא יכולה להפסיק עכשיו? 12-13 מוקפאים זה מעולה!!! לפחות לא תצטרכי לעבור כמה סבבים של הורמונים מפוצצים ושאיבות. מה הרופא שלך אומר לגביי הבעיה של הריון חוץ רחמי? כמה פעמים זה כבר קרה לך? פעמיים, אם אני לא טועה? אין לו איזה פתרון להציע? הלוואי יכולתי לייעץ לך בנושא הזה. זו החלטה קשה ומפחידה מאוד. כל מה שנותר לי זה לאחל לך שהפעם העוברים המתוקים ישתרשו אך ורק בתוך הרחם ויישארו שם 9 חודשים מלאים, אמן!

אכן, עברתי פעמיים הריון חוץ רחמי, הראשון נגמר מעצמו אחרי הפסקת התמיכה ותוך כדי אשפוז בבית חולים והשני המשיך להתפתח גם אחרי שקיבלתי את הכימותרפיה ונפל רק אחרי הזריקה השניה. וכן, אני לא אצטרך לעבור שוב את כל התהליך, רק החזרה ותמיכות. קשה לי כל כך... אני פוחדת פשוט, כל ההפריות שעשיתי נגמרו רע ! הראשונה הצליחה ואז בחודש שישי קרה מה שקרה, השניה היתה מחוץ לרחם, השלישית היתה שלילית בבטא והרביעית היתה האחרונה מחוץ לרחם.