רע לי אני בדיכאון אין לי כוח!!!!!!!!!!!!!!!!
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
אני אפתח בהתנצלות שאני מקטרת על הבוקר אז סורי. יום באסה שכזה הייתי היום בבדיקות דם+א"ס הזקיקים גודלים שזה מעולה כן אבל כואב לי אלוהים יש לי בחילות כאילו אני מרגישה את השחלות שלי בגרון {אני לא מגזימה נכון?!}כואבת לי הבטן ולא יודעת פשוט בא לי לבכות אתן מכירות את זה שהבכי תקוע אז זה זה. אני מתה כבר שיגיע השאיבה ושיוציאו לי את הביציות ושיהיה לי כבר הריון תקין ובריא בעז"ה.אוף כמה אני מקטרת ההאאא ובעלי בכלל עיצבן אותי אתמול הוא לא כמו בIVF הראשון לא יודעת כאילו עכשיו הוא רק מחכה לשיאבה וההחזרה הלוווווו קורים עוד הרבה דברים לפני כל הזריקות ההרומונים מה אני עושה את כי בא לי? או כי משעמם לי? עזבו יעבור שטויות הייתי קצת צריכה להתפרק אני מודה לכל אחת ואחת מכן אוהבת ומעריכה. אז ככה אם אני לא מגיבה לכל אחת ואחת אני מתנצלת מראש. נשיקות וחיבוקים לכולכן ויום מקסים :}
אני ממש מבינה אותך - אני גם פקעת עצבים, אתמול לא הלכתי לעבודה, פשוט לא היה לי כוח נפשי, היום קיבלתי וכל הלילה התפתלתי מכאבי מחזור כך שידעתי שבבוקר אני אקום ויהיו לי כתמים. ממש כאב לי, לא כאב לי ככה הרבה זמן. אני ובעלי בכסאח כבר יומיים, אני פקעת עצבים - כל דבר אני יוצאת עליו. אתמול הוא ישן בחדר מחשב. אוף, כ"כ לא בא לי להיות בעבודה, כ"כ עצוב גם לי, אני ממש מבינה אותך, כמה זה לא פשוט ! מוקוש, את עובדת? למה את מתנצלת ממי? תראי כמה אני קיטרתי, אני כל הזמן מקטרת ! לא שאני גאה בזה, אבל אם לא פה איתכן - אז איפה?
לא בריא לישון בכסאח, אל תתני ךבעלך לישון בחדר אחר, גם אם רבים תמיד טוב להשלים לפני השינה.. תנסי קצת יותר להירגע אני מבינה אותך זה מרגיז ולפני מחזור העצבים עולים על גדותם ואני מרוקאית כמוך אז בכלל אצלנו זה בדם חחחחח אבל מותק בעלך לא אשם בזה אל תוציאי עליו יותר מידי מה תעשי שתתחילי לקחת הורמונים אם עכשיו את עצבנית ככה תגידי לי? במה את עובדת דןדן?
מותק שלי, זה ההורמונים הנאחסים האלה שגורמים למצבי רוח אל דאגה קצת סבלנות אוטוטו שאיבה והכל עף ממך.. ואז יגיעו ההורמונים של ההריון שאיתם תיהי עצבנית לא פחות.. אבל לפחות מסיבה טובה חחחחחח שיהיה לך יומקסים מתוקה
מותק שלי קודם תוציאי הכל, תבכי, תצעקי, תקטרי זה בדיוק מה שאני עשיתי ושיקפוץ כל העולם. את תראי שאת תרגישי הרבה יותר טוב אח"כ... בקשר לבעלך הוא עובר חוויה קשה משל עצמו, בזה אני בטוחה, מצד אחד הוא רוצה לתמוך בך ומצד שני הוא פוחד להתאכזב בדיוק כמוך, זה פשוט מצב לא הגיוני ולא פייר!!! תוציאי הכל ותאזרי כוחות לקראת השאיבה וההחזרה כי בקרוב מאוד בעזרת השם את תורידי דמעות של אושר יחד עם בעלך.. שולחת לך מיליון חיבוקים ואנרגיות טובות....