נו דורי עשית שופינג?

לא ברמות של שופינג, לזה יש לי סבלנות רק בחו"ל מסתבר. באמת. קפצתי עם אמא ל H&O, כי בשנה שעברה מצאתי שם שימלונת חמודה לא חגיגית מדיי ושלא גורמת לי להיראות, אהם, קצת זולה, נגיד את זה ככה (אם אני מתלבשת כמו חצי מהמדינה, אני משום מה נראית נורא זנותית, באמת!!!!!!!!) אבל ליידם יש חנות עודפים של פוקס אז קניתי שני זוגות מכנסיים ב 40 שקלים. ב H&O לא מצאתי כלום שמצא חן בעיני. אבל! בערב לקחתי את הבעל מהעבודה ונכנסנו לחנות של זיפ כי הוא רצה שעון נחמד שראה שם. ישר סידרתי לו גם חולצה מכופתרת ושלושה טי שרטס, ואז מצאתי גם לי שימלונת. רק שלא היה במידה שלי, אז הזמינו לי. תשמעי משהו מעצבן/מצחיק, עוד לא החלטתי- לקחתי לי שמלה למדוד ואיזו קונה אמרה לי- יו, זה מאד יפה לך, ומייד הלכה למדוד לה גם אותה השמלה. וגם שאלה מאיפה השמלה שאני לובשת כי גם היא מאד יפה (מאיזה בזאר מעאפן, עלתה 35 שקלים ובעוד חודשיים היא תהייה סמרטוט כנראה). ואז אני שאלתי את המוכר אם יש את השמלה הזו בעוד צבעים, והוא אמר שיש בכתום, אז לא היה במידה שלי והזמנתי, וכמו שאני יוצאת מהחנות אני רואה את ההיא, מסתובבת לה עם השמלה ההיא אבל בכתום (היה במידה שלה). זאת אומרת שכל מה שמצא חן בעיני מצא חן בעיניה? או שזה אומר שהיא חושבת שאנחנו באנו ביחד לקנות אותו הדבר? או שהיא, אין לה טעם משל עצמה? לא יודעת. עיצבן אותי שכל מה שעשיתי ואהבתי היא אהבה מייד אחריי. את אמא שלי זה הצחיק. (סיפרתי לה בטלפון). אז אולי זה מצחיק. עוד לא החלטתי. וגם לי יש תסביך כתיב נכון. אולי נעשה באמת שירשור תסביכים? אהבתי את הרעיון שלך!!!