דורוש יקרה

קראתי עכשיו את מה שכתבת לי למטה על החברה מהעבודה והייתי חייבת להגיב. נכון, יש הפרשים גדולים בין הילדים שלך ושניים אולי נראה לא מספיק אבל מה זה עניינה? אני בטוחה שאת מגדלת את הילדים שלך באהבה והם יגדלו להיות אנשים מאושרים, בעלי ידע וחוכמת חיים וזה מה שחשוב בעיניי. אני חושבת שאותה עובדת אמרה לך דברים בחוסר רגישות משווע. לפעמים לאנשים מהצד הכל נראה ברור וקל. את יודעת לא כתבתי מה עוד היא אמרה לי הרופאה אבל אגיד לך- "תביאי עוד שניים אחר כך" וטוב שלא פספסת את הרכבת חחחחחחחחחחחח שאני אפספס מה פתאום אבל לא שמעת בחיים על STEP BY STEP. תראי, לא אשקר שאני מאוכזבת שילדתי לראשונה רק בגיל 35 אני חושבת שהייתי די מוכנה לפני אבל נסיבות החיים מנעו ממני זאת אבל אני בטוחה שהקדוש ברוך הוא יודע מה הוא עושה ואני מודה לו על כך שזיכיני בבת ובעוד פרי בטן ולגבי ההמשך נדבר רק אחרי הלידה בעה"ש. אוהבת אותך מאוד דורה שיהיה לך ליל מנוחה ושתדעי שתמיד אני שמחה לשמוע ממך. נשיקות לאוצרות שלך בבית. לילה טוב ושתדעי רק ימים יפים

ששולחן צריך ארבע רגליים? תביאי אחר כך מה שתרצי. ואם תרצי תביאי אחר כך תוכי הביתה. מה אפשר עוד לעשות? כמה שהייתי רוצה, לא תמיד אפשר לחנך את כל העולם. לא פיספסת את הרכבת... אוי, באמת, גאונה הרופאה הזו. יקירתי, אין מה להיות מאוכזבת. זו המציאות וזה מה שיש ולכן אין מה להתאכזב מזה. תודה לאל שיש ילדה נהדרת ויש הריון שמתקדם כמו שצריך, טפו, טפו, טפו, ושימשיך ככה. וזהו. כל השאר לא רלוונטי בכלל. חברות שלי שבגילי כבר עם ילדים בגיל צבא וגיל עשרה. יוצאות בערב עם הבעל והילדים בבית, ישנות בצהרים, אז מה, מה אני יכולה לעשות עם זה? זה מה שיש והשבח לאל שיש לי וזהו. ושיקפצו לי כוווווווווווווווווווולם!!!!!!! אוהבת אותך בחזרה המון! דורה.