דורי שלי

דורושינה, הייתי קצת עצובה היום ורציתי לשתף. האמת שאני חושבת שאולי רק את תביני לליבי (אולי גם טיפטיפ) דורוש, היום קיבלתי הודעה שנולדה לזוג חברים שלנו תינוקת. שמחתי מאוד בשבילם, כן, שלא תטעי, אבל זה זוג שאפילו לא התאמץ להיכנס להיריון. וזה מאוד צבט וכשבעלי סיפר לי שהיא ילדה בלילה, דורוש, נהיה לי גוש בגרון, לא מרוע! אלא מכאב. למה זה ככה אצלנו? את יודעת, היום בהופעה של שלמה, חשבתי לעצמי על מה שאנחנו עוברות (ואני עדיין לא נחשבת עם כאלה תלאות וייסורים לעומת הבנות האחרות פה) ועל זה שמגיע לנו, דורוש, מגיע לנו ילד! זה אך צודק שבסיום כל התלאות שאנחנו עוברות-נראה בסוף אור בדמות של הריון! ודורה, כואב לי, כואב לי. אפילו לא רציתי את זה כמו שעכשיו זה בוער בי! אמנם בדקתי ביוץ עם ערכה וראיתי פס וגם קיימתי יחסים סביב, אבל אני ממש ממש לא אופטימית, כמעט בטוחה שכבר מרגישה את הדימום מגיע, את הכאבים בבטן ונהיה לי רע. מה עושה דורה???? ממש לא טוב לי. לא רוצה שהבנות יכתבו לי בפורום: די, תפסיקי לחשוב שלילי ואפילו מישהי כתבה לי: די כבר לחשוב שלילי. אני משתפת במה שאני חווה והרגשתי שקצת סירסו אותי בתגובות, שדווקא בד"כ די מבינות אבל כאילו אני מרגישה שהלאיתי את הבנות פה עם הכאבים שאפילו אין לי סיבה עדיין כי אפילו לא התחלתי טיפולים. טוב דורוש, בלבלתי השכל לשעת לילה מאוחרת, אלך לישון, מקווה שהחלומות יהיו מתוקים יותר. אוהבת, דנדן

דןדוש... מבעס לשמוע שהיית עצובה אתמול. אני מקווה שהצלחת בכל זאת להנות קצת מההופעה. אני לא חושבת שיש כאן מישהי אחת בפורום שלא מתמודדת כל הזמן עם הקושי בבשורות על לידות של חברים/ משפחה. אני פשוט החלטתי שכל אחד עם הצרות שלו. יש דברים שלי באים יותר בקלות ולאחרים יותר קשה ולהיפך. אני יודעת שיהיה בסדר וזה רק עניין של זמן. וזה תלוי בנו איך אנחנו בוחרים להעביר את הזמן הזה (בדיכאון ובמרה שחורה או באופטימיות וחיוביות והשקעה בזוגיות). נכון לעכשיו אני בוחרת באופציה השנייה. ברור לי שיש רגעים שאני שבוזה רצח ולא מצליחה להתעודד אבל גם אז צריך לזכור שיש ירידות ויש עליות אבל בסוף המטרה תושג. כבר סיפרתי כאן בפורום שאחיו הקטן של בעלי הכניס להריון את חברה שלו ועכשיו הם מתחתנים ומביאים את הילד. אני חושבת שלראות את אחיו הופך לאבא יהיה הדבר שישבור אותו לגמרי. חשוב שתדעי שכשהבנות כותבות לך לא לחשוב שלילי זה ממש לא כי מישהי מאבדת סבלנות או לא רוצה לתמוך בך ולייעץ לך כשרע לך (בדיוק כמו שאת כאן בשביל השאר). זה פשוט בגלל שאת באמת בתחילת תהליך לא פשוט (ואני באמת מתפללת בשבילך שהוא יהיה קצר ככל האפשר) ואת חייבת פשוט חייבת לשמור על האנרגיות שלך ולתעל אותם למקום יותר חיובי. הטיפולים וההורמונים והתקווה והציפייה במהלך התהליך וגם ההפעה של זה על הזוגיות היא באמת לא קלה ואני באמת מייעצת לך מכל הלב שכרגע כשאתם בלי זה תשתדלו להנות, לבלות לצחוק ולהשקיע בזוגיות כמה שיותר ולשאוב הרבה כוח מהעובדה שאתם בתחילתו של תהליך שיביא לכם ילד! זה יקרה ואתם בדרך הנכונה! אל תשברי כבר עכשיו. ואם את כן אז לרגע אל תהססי לשתף ולדבר על זה כאן. זה המקום ואנחנו כאן בדיוק בשביל זה.

תודה על מילותייך החמות! כתבת ארוך וזה מאוד חימם לי את הלב. אני יודעת שצריך לחשוב על התוצאה בסיום התהליך - שיהיה ילד, אבל הדרך היא קשה. תודה שוב על החיזוקים, אני אקרא את מה שכתבת שוב ואשנן לרגעים קשים. אוהבת וגם פה בשבילך, דנדן

אני מאד מקווה שבינתיים הוקל לך ושהחברות המקסימות פה הצליחו לעודד אותך. מה אגיד לך, הגוש הזה בגרון הוא הצפרדע שאנחנו צריכות לבלוע בכל פעם שרואים בטן יפה ועגולה, בכל פעם שחברה מספרת שהיא בהריון, בכל פעם שהגיסה שוב יולדת, וזה באמת לא מרוע. זה בא מהמקום שגם את רוצה!!!!!!!!!!!!!! וזה נרגע לאט לאט, כשמפנימים ש- אי אפשר לדעת, פשוט אי אפשר לדעת מה עובר על כל אחד, מאיפה הוא בא, מה ההריון הזה בשבילו, מה יעלה בגורלו, ושזה נס בשביל כל אחד. גם בשביל אלו שזה באמת בא להם כל כך בקלות, אפילו בלי לרצות, גם בשבילם זה נס. ומה לעשות כשמרגישים את המחזור מגיע? מה עוד אפשר לעשות חוץ מלבכות? דנדושי, חופשי לבכות. כי הדם הזה הוא כמו מתוך הלב ולא מתוך הרחם. אבל את תראי, שגם אצלך לא יגיע מחזור! את תראי!!!! וחלילה, אני ממש לא חושבת שיש מה לזלזל בך מפני שאת בתחילת התהליך. להפך! התקופה של ההתחלה, כשדברים עדיין מאד לא ברורים זכורה לי כאחת התקופות היותר קשות בטיפולים. החרדות משתוללים, אין ודאות בקשר לכלום, בקושי מבינים מי נגד מי. אז אם מישהי אמרה לך להיות אופטימית זה רק מתוך אהבה גדולה אלייך. אני, מאד בגדול, לא הייתי מגדירה את עצמי כאופטימית, אבל גם אני חושבת שאת יכולה להיות אופטימית. בהחלט! את התחלת תהליך שאמור להסביר מה הבעייה ולספק טיפול שיניב את התוצאה הבלתי תיאמן- ילד!!! לכן, גם אם הדרך מתארכת, וייסורי הלב רבים, אני יודעת בוודאות שיש לך תינוק באופק, ואני אפילו לא יודעת מה המזל שלך... ולכן אני אופטימית בקשר אלייך. מאד!!!! אל תבני על הערכות הללו. יכול להיות מאד שתופתעי בענק, אבל אם לא, יקירה מתוקה ואהובה שלי, דעי שזה היה ניסיון קטן בדרך לטיפולים שהם הפתרון האמיתי. מתוקתי, מחבקת אותך ואוהבת אותך (((((((((((())))))))))))))))) דורה.