קוקיות אהובות שלי,

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

28/06/2010 | 23:24 | מאת: דורה

לצערי היה לי יום חרא ובעל שפישל בענק. ענק. אני הולכת להתקלח וצריכה לעשות מליון ואחד דברים פה בבית אחר כך. לא יכולה להבטיח שאספיק להכנס לפה אחר כך וזה כל כך כל כך כל כךךךךךךךךךךךךךךךךךך מצער אותי בנוסף לעצב שסידר לי הנוחר על הספה פה. אז אם לא אספיק - סליחה מכולכן. אני אוהבת אתכן ובאמת שזה רק מכורח. ואם כן אספיק- זה ימלא אותי בשמחה גדולה. כיף לי לפגוש את החברות הנהדרות שלי פה. (מי שרוצה לדעת איך עבר עליי יום הנישואין ה- 12 מוזמנת לקרוא מה שכתבתי לטיפטיפ. עם הערה ששכחתי- בבוקר הוא אמר לי מזל טוב וכשחזרתי התנצל שלא הספיק אפילו לכתוב מילה. יופי, תודה. זה באמת הופך את הכל לבסדר).

29/06/2010 | 02:42 | מאת: לי האחת והיחידה

תגידי לי איך איך הבעל היקר שלך בוחר ביום נישואין להתעלם מאישה זהב שיש לו בבית?! הפרדוקס הכי גדול. נראה לי שהמונדיאל הזה מעביר אותם על דעתם. תפסי איתו שיחה שתהיי יותר נינוחה וגם הוא לא בשעת כדורגל. ומי יודע אולי הוא יפתיע אותך מאוחר יותר. יש להם לפעמים הצתה מאוחרת. בכל אופן אני שולחת לך את צרור אנרגיות וחיבוקים להמשך הדרך. אוהבת אותך מאוד לי

29/06/2010 | 22:32 | מאת: דורה

תודה מתוקה, גם אני לא מבינה (-: אבל היום מצב הרוח טוב, דווקא כן אמרתי לו הכל, מאד קצר, בלילה. אולי גם תהייה שיחה, נראה, לדעתי הייתי מאד ברורה במה שאמרתי. זה נכון, יש להם לפעמים הצתה נוראאאאאאאאאאאאאא מאוחרת. שיהיו בריאים. לפעמים אפשר לחשוב שמדובר בגזע אחר לגמריי. גם אני אוהבת אותך מאד!!!!

29/06/2010 | 11:44 | מאת: מור

איזה מרגיז!!! אני מסכימה עם כל מילה של טיפטיפ למעלה. תדאגי להגיד לו כה התאכזבת, ותדאגי לקבל פיצוי הולם. אל תשמרי בבטן. בכל מקרה תזכרי שזה יום אחד קטן בתוך מערכת יחסים מלאה וארוכה וזה לא מעיד כלום על כמה הוא אוהב אותך. הם באמת פשוט לא חושבים לפעמים. תתכננו משהו כיפי יחד כדי לחגוג כמו שצריך. שימי את זה בצד. יש נטייה, לפחות לי, כשהוא עושה משהו לא בסדר אז זוכרים את כל הדברים הרעים שהוא עשה אי פעם ומתמרמרים עוד יותר. תנסי הפוך, להיזכר בכל הדברים הקטנים שהוא כן עשה כמו שצריך ולסלוח. ההרגשה שלך תישתפר משמעותית וזה העיקר. נשיקות!!

29/06/2010 | 22:39 | מאת: דורה

נכון, כל מה שכתבת נכון. גם נכון שלא הכי מתחשק לי לזכור עכשיו את הדברים הנחמדים. אני לגמריי זוכרת איך ביום הנישואין לפני שנתיים, חודשיים אחרי לידת הפרעושית, זו ששרפתי את נפשי עד שהגיעה, זו שהוא קיבל כמו במתנה יום לפני יום הולדתו, יום הנישואין העשירי והעגול ומלא השימחה שהפרעושית הביאה לנו- הוא לא חלם להביא משהו או לכתוב לי משהו. גם לא ללידה שלה כמובן.. ובשנה שעברה הוא היה בחו"ל ביום הנישואין, ככה שאת כל כך צודקת, המוח שלי רץ למקומות האלו ולא לדברים הנחמדים. תני לי עוד יום יומיים. אבל זה כבר בצד. אני ממשיכה הלאה. נשיקות גדולות ותודה על כל העיצות החכמות והמילים המנחמות. את נהדרת!!!!!!!!!!!!

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה