הפורום הזה

בכל פעם שאני נכנסת לפורום הזה וקוראת קצת אני מרגישה שכ"כ נקי פה, כלומר, אתן כאלה תומכות אחת לשניה וזה מדהים בעיניי. מאוד קשה לחיות בחברה כזאת מלחיצה ! אני אישית לא אובחנתי עם בעיה (עדיין) אבל יש לי הרגשה לא טובה. וכולם מסביבנו בשניות נכנסות להריון, כל החברים שלנו אפילו לא התאמצו... ואין לי עם מי לדבר, כאילו, אני לא אבוא לחברות שלי ואספר להן שאני הולכת למרפאת פוריות לבדיקות... אתן משתפות, דרך אגב? ופה, בפורום, זה כאילו מרגיש לי "טהור" כזה, אתן מבינות על מה אני מדברת?

מה שלומך? קודם כל ברוכה הבאה! ומאחלת לך לשתף אותנו במהרה בבשורות טובות ומשובחות! אמן! אני גם יחסית חדשה, ומרגישה שבמהרה השתלבתי כי זאת התחושה שנותנות פה הבנות, הן מקסימות, מייעצות ותומכות ואת תרגישי את זה עוד בהמשך...וכמו שאמרת הרגשה "טהורה" וטובה...כי כל הבנות פה באמת מייחלות לך את הטוב ביותר כי מי כמוהן יודעות עד כמה אנחנו רוצות את זה, אני יכולה להגיד לך שבכל פעם שאני שומעת פה איזשהי בשורה טובה מחברה לפורום אני שמחה ברמות שאי אפשר לתאר יותר מאשר שאני שומעת על נשים סביבי שנקלטות...וזה באמת משהו מדהים! אני מבינה ממך שלא נמצאה איזשהי בעיה אצלך ואצל בן זוגך, אני מאוד מקווה שגם לא תמצא...ואם חלילה יקרה ו...אז רק שתדעי שאנחנו תמיד פה בשבילך ובעזרת השם היום יש הרבה פתרונות רפואיים, אני גם רק פתחתי תיק, וממתינה לשתי בדיקות שלאחריהן יוחלט מה הטיפול ומה אני אגיד לך אני עדיין בשלבים שאני מתפללת לנס . אז יהיה טוב מתוקה! אני לומדת פה הרב מהבנות , דבר משמעותי שלמדתי הוא להיות אופטימית מה שאני ממליצה גם לך! אז שבת שלום מתוקה ונדסקס :-)

היי מאמי כן הכל טהור ונקי כי פה מקבלים תמיכה ועידוד בלבד!!! את ההרגשה הלא טובה תבטלי במהרה אל תקדימי את המאוחר, וגם אם כן חלילה מאמינה שיש פיתרון לכל דבר:). מה שכן נכון שאנחנו חיים בחברה מלחיצה ושזה מתסכל שכל החברים שלנו מסביב נשואים חודשים שלושה ויש הריון. מאמי סבלנות בקרוב מאוד כולנו נהיה אימהות בעז"ה וכן גם את אפילו אם זה נראה רחוק כרגע. פשוט תאמיני בזה. טוב מתוקה שיהיה שבת שלום ואם את צריכה משהו אני פה בשבילך תמיד::::)))))))))))))

אכן, בחברה שלנו קשה. לנו אישית יש כמה זוגות שהתחתנו ותוך שניות, נשבעת לכן, הן בהיריון ואפילו לא התאמצו. אני לפעמים קצת לא יכולה לראות סביבי יותר נשים בהיריון, זה נשמע רע, אני יודעת, אבל כבר לא יכולה לראות את זה. אני גם חולה במחלה כרונית ולכן שלחו אותי להכנה לפני היריון, לפני שאני נכנסת להיריון וכולן שם כבר בהיריון ואני מרגישה מה זה מגוחכת! אפילו לא כ"כ רציתי ילד עכשיו אבל פתאום הבלתי מושג הזה נהיה כ"כ חשוב עבורי. אתן מספרות לחברות שלכן על המצב? עד כמה משתפות? אשמח לשמוע ושוב תודה על התמיכה ואוזן הקשבת. לילה טוב

הי מתוקה אל תתבאסי על התחושות שלך , כי גם אני מרגישה בדיוק כמוך , רגשות של קנאה (מה שלא אופייני לי), כלפי זוגות אחרים, אבל מהר מתאפסת ומנערת מעצמי את התחושות הלא בריאות האלה. לשאלך אם אני מספרת לחברות סביבי, התשובה היא לא, ולא מיכוון שאני לא רוצה, כי אנחנו הנשים מטבעו רוצות לספר, אלה מכיוון שאני יודעת שאף אחת לא באמת תבין, והתגובות כבר ברורות לי מראש, או שישאלו שאלות חודרניות מידי שעליהן אני יעדיף לא לענות, או שתהיה תגובה של רחמים שגם אותה אני לא רוצה לשמוע...וגם כי זה מרגיש לי מאוד אישי יותר מידי מכדי לספר. אני כן יכולה להמליץ לך לספר למישהי מהמשפחה - אמא, אחות, גיסה, בת דודה- אחת (או שתיים)שאת קרובה אליה מאוד, בד"כ מישהי כזאת תבין יותר טוב מכל חברה ותרצה את הטוב ביותר עבורך, גם אם לא תרצי שהיא תרחם עלייך- רחמים שבאים מקרובת משפחה הם רחמים טהורים , אמיתיים וכנים, והיא תייעץ לך מהלב- אבל מישהי שאת באמת סומכת עליה. ומתוקה,מי כמוני לא סובלת לחיות באי ידיעה, אבל אני ממליצה לך להמתין ולא להכניס דברים לראש, את עדיין לא יודעת כלום, אז תמתיני ושתגיעי לנהר תחצי אותו , מאחלת לך שתחצי אותו במהירות אבל שוב...גם אם יהיה קשה קצת , הכל יסתדר בטוח! אז בהצלחה מאמי!אני פה בשבילך! ודרך אגב? כמה זמן את נשואה ומנסה להיכנס להריון? ובת כמה את?

קודם כל עניין הקינאה הוא כל כך ברור ומובן, אם לא נקנא משהו לא יהיה כל כך בסדר בסבך הרגשות שלנו... אני הגעתי למצב שאני מתביישת לספר - אבל התחלתי לקנא אפילו בבנות שנכנסות להריון מ IVF ראשון... בטיפולים לילד הראשון לא סיפרתי לאף אחד חוץ מחברת נפש אחת קרובה. אפילו לא לאבא ואמא... היום בסבב לילד השני אני מספרת חפשי. משהו השתחרר בי, ואין בי בושה לספר או רצון להסתיר. תעשי איך מרגיש לך נכון. וכן, אנחנו מאד מאד משתדלות לעשות לעצמנו הכי נעים שאפשר פה. כי אם פה ביחד לא יהיה לנו טהור ונעים, אז אני אישית אתפרק לחתיכות בכל המסע הזה. תהני מהשבת!!!!!!!