עצוב כמה שזה שמח
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
ברוך ה' אתמול בלילה התחיל דימום, הבוקר זה כבר הפך לרציני יותר. נשארתי בבית להפיל את מה שהיה פעם העוברים היפים שלי... אני די עצובה אבל העצב מהול בשמחה על זה שאני לא נאלצת לעבור את זה בבית חולים.
מאד שמחה לשמוע שהכל נגמר לבד. עם כל העצב. וכל מה שעברת. ואולי את מהמקום שלך יודעת להעריך את זה יותר מכולנו. כי כשיבוא ההריון התקין (והוא יבוא בקרוב ללא ספק) הוא יהיה מושלם, ובריא, וארוך ויסתיים עם ילד בריא ושלם בידיים שלך! אנחנו יודעות עמוק בפנים שאם זה הסתיים כנראה שזה היה צריך להסתיים. וטוב עכשיו ממאוחר יותר. ((((((((((מחבקת אותך))))))))))
אני יודעת שזה לא קל ושזה עצוב מאוד, אבל הכל לטובה את תהיה אימא ואת תחווי עוד הריונות שלמים ותקינים בעזרת השם.שולחת המון חיבוקים!!!
טוב שזה נגמר ככה ולא יותר גרוע. מחזיקה לך אצבעות שפעם הבאה יהיה תקין, ארוך ונפלא. מה הרופא אומר לאור כל מה שקרה לך? האם הוא עושה בירור מעמיק? שולחת לך חיבוק גדול ((((((((((())))))))) לי
עצוב לשמוע. מקווה לפעם הבאה מנצחת