פשוט נמאס לי כבר.....

אני בסערת רגשות עכשיו. מסתבר שהציסטה שהייתה נגרמה מהטיפולים, מה-IVF, והציסטה הזו הייתה מסוכנת כי היא הייתה על הגבול להתפתח למשהו ממאיר... עכשיו לפני כל טיפול יצטרכו לסרוק לי את השחלות ולבדוק היטב שזה לא חוזר ועדיין אסור לי לחזור לטיפולים כי רוצים שעוד רופא יתן חוות דעת ועוד חוות דעת וכבר נשבר לי. אבל לא זה מה שרציתי לספר לכן... חבר של בעלי שולח היום מייל לכל החברים," יש חדשות!!!". ברגע שראיתי את זה חשכו עיניי, מה זה יכול להיות? בואו נחשוב? בטח אשתו בהריון... יצאתי עם בעלי להליכה בטיילת,ופשוט באמצע ההליכה התחלתי לבכות, לא יכלתי לעצור את עצמי. אין צדק בעולם, פשוט אין. הם התחתנו לפני כמה חודשים, הזוגיות הכי עלובה שראיתי... היא לחצה עליו להתחתן, הוא עשה לה טובה, כל היום הוא מרוכז בעצמו,ולא מי יודע מה נאמן...והיא גם "התלבשה" עליו ועברה לגור על חשבונו ועל חשבון ההורים שלו. פשוט לא פייר, אני לא מבינה למה? למה אלוהים נותן לחרא של אנשים ילדים, בלי שהם יתכוונו אפילו, למה? למה אין צדק זה כזה לא הוגן, כל כך כואב לי. ועוד משהו, אנשים הם רעים, הם נהנים לראות אחרים סובלים ובכוונה עוקצים אותם וזורים להם מלח, כל פעם אני מגלה זאת מחדש, אז נקטתי בשיטה של להתרחק, כדי לא להכוות... כי בזה עוד לפחות יש לי שליטה כלשהי, בדברים אחרים לא... כבר נהיה לי ממש קשה,לא מבינה מה עשיתי רע שאלוהים מעניש אותי ככה ונמאס לי גם לקוות כל פעם מחדש ואז להתאכזב כשזה מתנפץ לי בפנים. אני מצטערת שאני מעיקה עליכן עם הבעיות שלי, אני פשוט מרגישה שאתן היחידות באמת שיכולות להבין אותי וקצת לשפוך את הלב. הכוחות שלי הולכים ואוזלים... שלכן פעמונית

כל כך מזדהה עם הדברים שאת רושמת שבא לי לחבק אותך עכשיו. כל כך כואב לשמוע על עוד זוז ועוד זוג שבהיריון ומה איתנו? ההרגשה הזאת של זה לא פייר כ"כ מוכרת שאנשים בלי להתאמץ בכלל מקבלים את מה שאנחנו נלחמות בשבילו בשיניים. פעמונית גם הרגע שלנו יגיע אני גם כמוך די מצוברחת ושואלת מתי ולמה? אבל אני אומרת לעצמי שזה יקרה זה יבוא אלינו אומנם בדרך הקשה אבל גם אנחנו נזכה להחזיק את הילדים שלנו ב"ה. לגבי הטיפולים שמתעכבים כרגע מכיוון שזה המצב אז תכניסי הילוך בחיפוש עבודה וכל עכבה לטובה הזמן הזה יעבור את תתחזקי בו מבחינה נפשית ומבחינה פיזית ותהיי מוכנה טוב יותר לטיפול שיביא לך ב"ה היריון. ממש מבינה את כאבך גם אני מאוד עצובה ומבולבת בימים האחרונים עם ההורמונים שגורמים לי לכאבים בשחלה ומפחדת פחד ענק מצ'יסטות בגלל הניתוח שעברתי אז ממש מזדהה איתך גם מהכיוון הזה. מה שנשאר לי זה באמת להגיד לך שאני איתך כאן מבינה אותך ומחזקת אותך שהרגע שלנו יגיע למרות שקשה עכשיו לראות את זה הוא יגיע כי אומרים שכשקשה סימן שאנחנו בעלייה והקושי הגדול שאת נמצאת בו מסמן את העלייה הגדולה שלך. אני לא יודעת אם הצלחתי לעודד אותך אבל אני אומרת לך יבואו ימים יותר טובים!!!!!!!!!

את לא עשית שום דבר רע, וזה שעוד אין לך ילדים זה לא עונש משום מקום ואף אחד. כן כן, אנחנו לצערנו חיים בעולם שצדיק ורע לו רשע וטוב לו. וזה לא רק בעולם הטיפולים שלנו. אצלנו רק הרגשות משחקים תפקיד מכריע. כי הכל עובר לנו דרך הקרביים. כל הריון זה עוד בוקס ישר בבטן. שממילא כואבת גם ככה. אם היינו יכולים להכתיב דרכי עולם, אולי היינו חיים במקום טוב יותר, ירוק יותר ומכאיב פחות. אבל מה לעשות שקצת בלתי אפשרי לשלוט בסדרי היקום. צריך רק לאסוף את עצמנו פנימה, לסרוק הלוך ושוב את פנים הגוף והנפש, למצוא איפה הנקודות שמאירות לנו את חיינו ולנסות להתרכז רק בהן. ואם צריך להתרחק מעושי רע, אז להתרחק. ואם צריך לבכות ולהשבר, אז נותנים ומוותרים לעצמנו ושופכים כמה דמעות וכאבים שצריך. כי הם צריכים להתנקז החוצה מאתנו. יקרה שלי , חוץ מזה שאני שולחת לך את כל מאגר החיבוקים שיש לי להערב, רוצה גם להכיד לך שבטוח בטוח בטוח מחר יום חדש. השמש תזרח ותאיר. וכשיבוא היום הנכון לך ולגוף שלך, גם יבוא ההריון המיוחל עם התינוק הבריא והשלם בסופו. זה יקרה. זה רק מתעכב לצערנו יותר מדי זמן. תגידי, אני לא זוכרת, ניסית פעם להוסיף טיפולים אלטרנטיבים או יעוץ נטורופת/תזונה/רופא סיני? אני מקווה מאד שהיועץ הבא יאיר לך את הדרך, ויוכל להחזיר לך קצת אופטימיות. (((((((((עוד חיבוק ונשיקות )))))))) לילה טוב

מי כמונו מבינות אותך!!! לפעמים זה פשוט מרגיש כל כך אכזרי. הערב לחמותי היה יום הולדת אז הלכנו אליה וגם גיסתי בעלה והתינוקת שלהם היו. דווקא עברתי את הערב בהצלחה רבה, לא התעצבתי כשחמי בירך אותנו שיהיו לנו ילדים בקרוב, שיחקתי עם התינוקת ובאמת הכל זרם בסבבה. אבל אז גיסתי אמרה משהו שפשוט פגע בי כמו חץ בלב, חלילה אל תבינו לא נכון, היא לא ניסתה להעליב או לפגוע בי. היא אמרה לאמא שלה "את זוכרת לפני שנה בישרתי לכם על ההריון" ובאמת זה היה לפני שנה ביום ההולדת של חמותי. וזה פשוט נחת עליי כמו הר ששוקל 20 טון, עברה שנה שלמה!!!!!!!!! אתן קולטות את זה??? ועכשיו אני מרגישה כל כך כבדה, עצובה ובא לי לבכות. ברחה לי שנה מהחיים!!! אוף מתי כבר יגיע תורי! אני כל כך מבינה אותך כשאת אומרת שהכוחות הולכים ואוזלים לך. ההרגשה הזאת פשוט משתלטת על הכל. אבל תני לי לנחם אותך ולהזכיר לך שיש גם ימים טובים, שהזוגיות שלנו רק מתחזקת ושאנחנו נשים שורדות וגיבורות ושבעזרת השם אנחנו נעבור את זה. וכשזה יבוא זה יהיה כל כך נפלא ומתוק וכל הסיוט הזה יראה כמו חלום רחוק. אני שולחת לך חיבוק ענק! רבקה

קראתי ופשוט לא ידעתי מה לכתוב לך. ליבי איתך! הכי מבינה אותך בעולם! לגבי אותו זוג- אל תחשבי שאם יש להם זוגיות עלובה הילד שיגיע פתאום יהפוך אותם לזוג יונים. גם לא כל מי שיש לו ילדים הוא שיא המאושר עלי אדמות, יש ילדים שלא עושים הרבה נחת להורים, יש אנשים עם בעיות פרנסה שאין להם איך להאכיל את הילדים יש ויש ויש כל אחד והצרות שלו והניסיונות שלו. מה שבטוח זה כשלנו יהיו ילדים אנחנו נהיה האמהות הכי הכי טובות בעולם אחרי כל שנות הציפייה האלה. פעמוניתוש שולחת לך חיבוק ובאמת שליבי איתך (((((()))))) יום יבוא וגם לנו זה יגיע!

למרות שאני חדשה פה, אני מאוד מבינה לליבך, אנשים לפעמים עוברים דברים קשים ולא מבינים למה זה נפל עליהם. אמא שלי תמיד אומרת שכנראה שיש לנו את הכוחות להתמודד ואנחנו נשמות חזקות....

גם אני חדשה פה וכל כך נגעת לי ללב.אני יודעת שזה קשה אבל תנסי לחשוב על חצי הכוס המלאה על זה שיש לך זוגיות טובה ובעל אוהב ותומך.יש בנות שגם את זה אין להן. ותנסי להסתכל כל הזמן קדימה אני מחבקת אותך חיבוק גדול תהיי חזקה :-)

אני כך כך מזדהה , אם כל הרגשות וההירהורים שכולכן משתפות פה . אבל צריך לזכור שזה טיבעי - אנחנו אנושיות ולכן אנחנו מרגישות , חשות וצובט לנו בלב, אז אין סיבה להלקות את עצמנו גם על זה. אני מרגישה אותו הדבר , אבל כל בוקר אני קמה וממקדת את עצמי למטרה , כל פעם צעד , לא מסתכלת רחוק , רואה צעד ומקווה שיוצלח , ואז עוברת לצעד הבא , כי אין ברירה , כי חייבים לאמין שבסוף הכל יהיה בסדר - אז בנות יקרות ליבי איתכן ונשאר רק לקוות לטוב , כי אין אופציה אחרת - יום נפלא לכולן !!