רבקה ומור

איזה הודעות מדכאות! מה זה במקום לפתוח את השבוע בשמחה אנחנו רק עם בשורות נאחס? מור אני מבינה אותך לגבי המפגשים עם הילדים- תמיד נדמה לי שעד שלא נביא ילדים לא ניחשב אף פעם חלק מהחבר'ה, וזה חבל לי. היום התנתקתי מהרבה חברות שכבר אין לי איתם שפה משותפת, הם כל היום טוחנות לי ת'שכל על הילדים שלהם ואני הראש שלי רק בברקוביץ, זריקות, שאיבות, אסותא- הטיפולים נהיו אצלי שיגרת חיים כבר.. שמתי לב שבזמן האחרון נהיו לי יותר חברות וירטואליות ולא שאני מתלוננת אני אוהבת כל אחת ואחת מהחברות החדשות ויש לי יותר שפה משותפת איתם מאשר החברות ה"אימהות". רבקה- זה באמת כואב שהבן זוג נשבר. אני רגילה שאצלנו בעלי יותר רגיש ממני ואני צריכה להיות החזקה כשטיפול נכשל ולעודד אותו. כגילינו שההריון לא היה תקין הוא בכה בלי הפסקה ולא הצלחתי להרגיע אותו. אבל בזמן האחרון הוא מדאיג אותי- הוא נהיה אדיש. כשלא זכינו בשטח- הוא אמר "אני רגיל לאכזבות". היום שסיפרתי לו על הבטא השלילית הוא בקושי התבעס- שאלתי אותו: זה לא מאכזב אותך? הוא ענה- "אני כבר חסין מאכזבות". זה מפחיד אותי, האדם הרגיש שהוא היה הפך לאדיש עם עור פיל שלא נפגע מכלום, לא מתאכזב מכלום- זה ממש מטריד אותי. תמסרי לבעלך- שאני מחזקת אותו מכאן, אתם חייבים להיות חזקים שניכם כדי להמשיך הלאה הטיחפול הבא חייב להצליח לכם! אתם צריכים להיות חזקים בשביל התינוק שיגיע בקרוב! בהצלחה לשתיכם מתוקות יאללה שהמשך השבוע יביא בשורות טובות יותר

מקווה מאד שבעלך פשוט מנסה לעבור את האכזבות האלה במינימום פגיעה ע"י נסיו להפגין כאילו זה כבר שגרה. אני בטוחה שבפנים כלום כלום כלום לא השתנה! שום שגרת אכזבות לא באמת יכולה להפול אדם רגיש לבעל עור של פיל. לדעתי הכל פשוט טובע פנימה. את יודעת מתי תדעי אם צדקתי? כשהוא יחזיק את האוצר שלכם בידיים ולא יעצור שום דמעות יותר! אבל הן יהיו הפעם של שמחה אין סופית!

הלוואי הלוואי איך אני מדמיינת את הסיטואציה שהוא תופס את הילד שלנו- ש-ל-נ-ו וואי קשה להגיד את זה שזה לא אמיתי עדיין.. איך אני רוצה שנהיה כבר משפחה קטנטנה.. בעלי אמר לי במוצש שהוא רוצה 5 ילדים ואני עם הישירות שלי ישר איכזבתי אותו- אמרתי לו שאני מוכנה להיות בהריון מטיפולים רק פעמיים ומה שייצא ייצא- ילד אחד, תאומים, שלישייה לא מעניין אותי אני לא מוכנה להכניס יותר מידי רעל לגוף שלי, וההורמונים גם גורמים למחלה ה... לא בא לי להיות חולה ושהילדים שיהיו לי יסבלו. וגם ההורמונים גורמים לעצבים אז לא בא לי להוציא עצבים על הילדים וקיצור- לא איכפת לי להיות אמא לפחות ילדים ושהילדים יהיו מאושרים כמו שרק מגיע להם!! עדיף מאמא להרבה ילדים והילדים אומללים..

אל תדאגי, כמו שנועה אמרה הדמעות הבאות שתראי אצלו יהיו דמעות של שמחה ואושר והוא יחזור לעצמו במהירות כזאת מסחררת. ממוש אני בטוחה שאת שם בשבילו בכל הדרך המגעילה הזאת ושהוא שם בשבילך. ובעזרת השם כשהילד החמוד יבוא החיים שלך יהיו שלמים ומלאים. מצטערת שביאסנו אותך היום, אני אשתדל להיות מצחיקה יותר מחר :-

כמה טוב שיש לבעלך אישה טובה שכמותך, מצחיקה ותומכת אל תדאגי הוא אותו בחור שהכרת פשוט כרגע זה המנגנון הגנה שיש לו לאור המצב, הוא עדיין הבעל הרגיש שלך שאוהב אותך, יהיה בסדר בסופו של דבר!