סופסופ סיפרתי...

שכחתי לספר לכן שביום שישי סיפרתי לאמא שלי וחמתי על ההיריון, אתן לא מבינות איזו התרגשות.. שתיהן בכו דמעות.. אף אחת מהן לא ידעה שעברנו טיפולים, אמא שלי כמובן בכוננות לחוצה, כל הזמן דואגת שאני לא אתאמץ... להזכירכן אוטוטו אני עוברת דירה, אבל זה נחמד לספר בדיעבד, אחרי שאת מעכלת וכמובן בן זוגך. קראתי שהבנות כאן כותבות על האימהות שהן לוחצות מידי, מרוב רצון טוב, וזו הסיבה שהחלטתי לא לספר על התהליך בכלל, כשהם שומעים על התוצאה הרצויה בסוף, נראה לי זה הכי סבבה. זהו בנתיים, נשיקות בננות

יו שריתי, איזה התרגשות,איזה הקלה ואיזה כיף. מה הן לא ידעו כלום? אז מה אמרת להם כל השנים כשהן שאלו?

אין מה לעשות.. הציקו לי המון מכל כיוון אפשרי, היה קשה, בכיתי המון, אבל עכשיו אני מקווה שהכל מאחוריי.

אחד הרגעים המאושרים של חיי. זה לא סתם הריון רגיל זה הריון שנקנה בהרבה דם, יזע ודמעות תרתי משמע.... שיהיה רק טוב!!!!!!!

הזה, משום מה הייתי בטוחה שזה לא יקרה לי הפעם, לכן לא הספקתי לחשוב על זה בכלל... כשהייתי היום במרפאה, אחת הבנות ישר שאלה אותי איזה חודש אני, זה רק כדי להמחיש לכן עד כמה הבטן שלי ענקית.. היא בחודש רביעי ויש לה בטן יותר קטנה משלי... איזה דובה אני :)

שמחה שלמוע שפרקת קצת וסיפרת, בטח מאד מקל ומשמח! עדיין לא הבנתי למה הלכת היום לברקוביץ'? מה הוא בדק? מחזיקה אצבעות &&&&&&&&&&& לדופק היסטרי!!!!!!!! לילה טוב

סוף סוף אנחנו פה יחד. לאב יווווווווווו. }}{{ איזה יופי, הביוץ מתקרב!

איזה כיף שיכולת לספר כבר. איזה כיף לשמח ככה ולשמוח שוב ביחד. איזה כיףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!! גם אני לא סיפרתי להורים שלי המון זמן. אבל אחרי שנתיים וחצי בערך כבר סיפרתי, פשוט כי משהו בטיפולים יצא בזמן שהיינו אמורים לעשות משהו יחד. פחות או יותר. לא זוכרת בדיוק מה היה. בצד של בעלי סיפרתי לגיסה אחת שעברה הזרעות לילד שלישי (והצליחה!) וממנה כל הצד של בעלי ידע. בהתחלה זה עיצבן אותי אבל אחר כך שמחתי כי זה חסך ממני את כל היציאות המעצבנות ואוכלות הלב. עזבו אותי בשקט וזה היה לי טוב. איך את מרגישה קושקושית?

איזה כיף! איך מגיע לך לשמוח! את בחורה מדהימה ואני שמחה שזכיתי להכיר אותך וממש כיף לי בשבילך ממש שמחה שעכשיו עשית טוב גם להורים. שיהיה לך לילה טוב מאמי חלומות על עוברים