צמד בוקר טוב ונפלא

מה שלומך על הבוקר? רציתי להגיד לך משהו; שלעולם אל תספרי את שנות הנישואין כאינדיקציה להביא ילדים. אל תעשי זאת לעצמך. תאמיני לי זה לא הדבר הכי מושלם להכנס להיריון בערב החתונה בייחוד שגם צעירים כל כך. תשמעי חמודה בקשר לאנשים האחרים שמבלבלים לך את המוח שהביאו ילדים כל כך מהר, תאמיני לי הם לא ממש מאושרים ויש להם כוחות לילדים שלהם וככה הם היו רוצים שיקרה לך. אבל לא! את בינתיים מתבגרת, מתחשלת ומכינה את עצמך להיות אמא קסם ושזה יגיע את תהיי כזו בשלה וכזו אמא מהאגדות אךךךךךךך פשוט מקסים!!! ובקשר אליי אני לא ניסיתי להיכנס להיריון מהרגע שהתחתנתי אלא רק לאחר 5 שנים יכולתי להתמודד עם זה. סחבתי קשיים על גבי קשיים ופחדים משנים עברו. שהגעתי לבירור פיריון זה לקח שנתיים שבחלקן בוזבזו במרפאה של טיפשים, רעים ועלובים. איזה מזל שהגעתי לדר' ויסמן ואיתו התקדמתי והופ אני כבר בסיבוב שני. יקירה שולחת לך המון חיבוקים ונשיקות ואנרגיות להמשך ותמשיכי לחייך, לצחוק ולהאמין בצדקת הדרך. את תהיי בהיריון! סוף פסוק נקודה. ביי מאמי לי

לי, את כ"כ צודקת, אני ממש חושבת שהבשלות הזה והרצון שלנו מביא אותנו למקום שהוא טוב יותר, להיות הורה טוב יותר, יש לי חברה שיש לה 5 ילדים, וכל הזמן היא מספרת כמה קשה לה, ואין לה זמן שהיא מתמוטטת... זה נורא מעצבן אותי, אם חשבת שאת לא מסוגלת לטפל ב-5, היית מביאה 3. את יודעת בחיים לכל אחד יש את החבילה שלו וצריך להתמודד עם מה שיש ולנסות לקבל הכל באהבה. גם לי היה קשה מאוד לקבל את זה שיש לנו בעיית פוריות, אחרי שהבאנו ילד ספונטני... צריך ללמוד להתמודד עם עצמנו קודם, עם האחרים זה שטויות, הם לא באמת חשובים..

אני חושבת שלהביא ילד זה לא סתם עניין. מי שחושבת שיכולה להביא רק 2 שתביא 2 ולא תתחשב בלחץ של הסביבה. כל אחת לפי היכולת שלה וזהו! למה להביא 5 ולהרגיש התמוטטות? ילד זאת אחריות! ויש את אלה שכבר בילדים האחרונים לא משקיעים, לא יושבים עם השיעורי בית או לספר סיפור כי כבר "נשחקו"

מה שאת רושמת.. משום מה נראה שאני כתבתי את המילים האלה.. גם לי לא הלך מייד ללכת למרפאת פוריות כי גם לי היו בעיות על בעיות שונות ומשונות שלא הצלחתי להתגבר עליהם, ואז כשסוף סוף הלכתי- נפלתי על רופא חרא, שמרח לי עוד חצי שנה מהזמן- (כל המעוניינות זה ד"ר גנקין מבאר שבע) ואז הגעתי לברקוביץ- והכל התחיל להיות מתוקתק- הוא פשוט הריץ הכל שזה מדהים! ואני מסכימה איתך לגבי עניין הבשלות. אח שלי שהתחתן 5 שנים אחריי, הם הצליחו על החודש הראשן להיכנס להריון, והיו להם מלא מריבות- הם לא הספיקו לבנות את עצמם כזוג, והיא כל הזמן רק בכתה, ועכשיו אני רואה שהיא לא ממש יודעת לטפל בצורה טובה בילד שלה, אם הוא בוכה בלילה אח שלי קם אליו תמיד. הפרינססה בחיים לא מטריחה את עצמה לצאת מהמיטה ואם הילד שלה בוכה היא מתחילה להילחץ ולא יודעת מה לעשות. לדעתי היא באמת לא כ"כ בשלה. אמרתי לאמא שלי שצריך לשלוח אותה למחלקת ivf שתראה מה נשים סובלות כדי להביא את האוצרות הקטנים האלה שהיא לוקחת כמובן מאליו נשמה שיהיה לך יום מקסים ונשיקות בחזרה