יפעתוש

בוקר טוב חמודה, מה קורה עם הדיממומים? את הולכת לבדיקת הדם מחר?

Yifati can I write in English? REALLY hope it's not the period. You can maybe try to do the beta today? not to drag one more day for nothing? Holding my fingers and breath very tightly, maybe maybe there will be a miracle???????? &&&&&&&&&&& kisses Noa.

אני יושבת וחושבת כאן, איזה מזל יש לי להתברך בחברות כמוכן, צמד, אונה, רבקה, נועה,לילוש,שרית, מורן, דורה וכולכן.. כל כך תומכות ומבינות ומחזקות, בלי זה נראה לי שהייתי משתגעת. אתמול קיבלתי מחזור והיום הדימומים התחזקו, לא הפסקתי עדיין את האנדומטרין עד מחר בבוקר שזה הבדיקה. התקשרתי לרופא שלי וספרתי לו והוא אמר לי שכנראה שזה לא הריון אבל שאני אעשה את הבדיקה כדי להיות בטוחה, אבל נראה לו שזה לא.לפי הדימומים. ישבתי אתמול בערב ולא יכלתי להחזיק יותר, התחלתי לבכות.. למה? למה זה נפל עליי שוב? למה על צמד?מתי יפסק כל הכאב הזה כבר...מתי יהיה הריון... וגם היום אין לי כל כך כוח לשמוע אף אחד חוץ מכן, קצת קשה לי להכיל עכשיו אנשים אחרים שלא יודעים מה עובר עליי. צמד ורבקה ראיתי את מה שכתבתן ואתן צודקות. גם אני התחלתי לחשוב למה אלוהים זה קורה לי? מה עשיתי רע? למה הוא מעניש אותנו? אבל כנראה שהוא יודע מה שהוא עושה וצריך להודות לו, אז גם אני רוצה להודות, על הבעל המדהים שיש לי, ועל זה שאני יכולה לראות וללכת ולדבר ועל המשפחה שלי ועל כל מה שאלוהים נתן לי עד היום ויתן לי בהמשך... אני מקווה בשביל כולנו שכבר יהיה טוב ושנעבור יחד לפורום הבא. ברוך השם אנחנו נמצאות בתקופה שבה יש אינטרנט ומודעות לבעיות פוריות וכך מצאנו אחת את השניה, תארו לכם אם היינו בדור של ההורים שלנו, לא בטוח שהיו יכולים לעזור לנו ובטח לא היינו יכולות למצוא אחת את השנייה והיינו צריכות להתמודד עם זה לבד ממש. כעקרון עכשיו כשאין הריון כנראה שאני אצטרך לעבור ניתוח להוצאת הציסטה, זה נקרא ניתוח לפרוסקופיה והציסטה שלי נקראת דרמואיד(ככה מסווגים אותה). אני ובעלי החלטנו לקרוא לה אסטרואיד, כמו של סופרמן. היא נמצאת בשחלה הימנית והיא גדולה, בגודל שך 2X3 ס"מ וצריך להוציא. אני קצת בוכה, בעלי הוא מאוד רגיש אפילו יותר ממני, אני יודעת שהוא גם בוכה, לבד רוב הזמן. בכל מקרה הוא החליט להתמודד עם הדברים כרגע בצורה טכנית, נניח, צריך לעשות בדיקה- עושים, ניתוח- עושים, עוד פעם IVF-עושים, בלי לחשוב יותר מידי, אני יודעת שזה מאוד קשה לו. זהו, מקווים לטוב, וכמו שקראתי פה: אם קשה סימן שאני בעלייה... ושוב אני מודה ומעריכה כל אחת ואחת מכן, מבחינתי אתן החברות האמיתיות שלי (וזה לא משנה שלא ראיתי אתכן או שמעתי את קולכן או יודעת מה השם של חלקכן)אתן איתי ברגעים הקשים ביותר, תומכות ונמצאות שם בשביליוזה המדד מבחינתי לחברות. אוהבת את כולכן...מאוד... ומקווה שכולנו נהיה בהריון במהרה,אמן! יפעת