נועה תנוע

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

19/01/2010 | 07:52 | מאת: שירה שירים

נועהל'ה, מפעם לפעם אני מבקרת בפורום, יותר קוראת ופחות כותבת. עקבתי אחרי השתלשלות העניינים ורוצה לומר לך כמה מילים. קודם כל, רוצה להזכיר לך שאת המגדלור שמאיר ומכוון אותנו כאן בים החשוך, הסוער והאכזר של הטיפולים הללו. האישיות המיוחדת שלך- החכמה, ההומור, האופטימיות ואהבת האדם, מאפשרים לך לנהל את הפורום הזה בהצלחה כה רבה. חוצמהזה, בעל אוהב וגלעדי מתוק ובריא- גם יש לך. למרות סימני השאלה המרחפים מעל הטיפול הנוכחי, אני רוצה להזכיר לך, שיחסית לגילנו (וגם בכלל) מצבך נ-ה-דר. את מצליחה לייצר כמות של ביציות ואפילו להחזיר עוברים איכותיים, ומכאן ועד ההריון הנכסף זו רק שאלה של זמן (ונקווה שקצר). אני רוצה להזכיר לך שזה לא טרוויאלי, ואצלי למשל, בדרך כלל מגיעים אמנם לשאיבה, עם מיעוט ביציות, ולבסוף, אפס הפריות. אין מה להחזיר! וזה אחרי שהגוף מפוצץ בכמות ההורמונים המירבית המותרת! שלא לדבר על מפח הנפש. יקירה, כל שרציתי לומר, הוא שמצבך טוב בכל הפרמטרים. אני מקווה שהדאגה לשווא והטיפול הנוכחי לבסוף יצלח ויביא להריון הנכסף, וכמובן שלא יסכן אותך בגירוי יתר בשנית. ודרך אגב, האם את זוכרת חילופי דברים שהיו לנו בקשר לרופאך? אלו דברים שגם לי מפריעים, ולעיתים יש לי תחושה שהוא מתנהג כמו תלמיד מוכשר, מחונן, מבריק, שמרשה לעצמו לא להקשיב בשיעור,וגם לא להכין שיעורי בית. ההתנהלות הזו, על אף האישיות הנעימה תמיד, גורמת לי לאי נוחות. דבר נוסף למשל, בפגישות עמו, לקביעת הפרוטוקולים, לי מאד מפריע שבזמן שאני מדברת (בנושאים שקשורים לטיפול כמובן), הוא יכול לשלוח SMS או לעיין בניירת שלא קשורה אלי. אצלי זה מתפרש כזלזול, עד כדי ששקלתי לעזוב אותו. אבל לבינתיים, המקצועיות והנועם, משאירים אותי שם. יקרה, שולחת לך חיבוקים חמים. מי כמוך יודעת לראות את חצי הכוס המלאה.. שמרי על עצמך. ושוב הזדמנות להודות לך על שמקדישה לנו את זמנך היקר, במסירות, בחכמה ובאהבה גדולה. שיהיה יום מקסים. שירה שירים.

19/01/2010 | 12:04 | מאת: נועה

עד עכשיו הייתי באיזה מין עצירת רגשות (חוץ מהזעם שהרשיתי לעצמי לפרוק פה...). במילים הטובות והחכמות שלך הצלחת לגרום לי לפרץ בכי קטן. ולא לרעה. קצת משחרר, קצת מאזן, קצת מציף למעלה לראות דברים מהזווית שאני רגילה לראות אותם. הזכרת לי כל כך לטובה את דברי ילדת האוקיינוס הנבונה שידעה להוציא אותנו מכל מעמקי הכאב והצער שהיינו נוחתות אליהם. קלעת כל כך בול למה שכל כך הפריע לי בטיפול המעאפן הזה. הזלזול ולא מתוך חוסר כבוד או יוהרה, פשוט מתוך חוסר תשומת לב. מה שבהחלט עדיין לא תואם רופאים אחרים. אצל רובם מן הסתם לא זוכים לאמפטיה וליחס נעים כמו אצלו. בהחלט ילד מוכשר שמרשה לעצמו לא להכין שיעורים. מדויק ביותר. (הוא תמיד מזכיר לי ילדון...) נכון ביותר שמצבי טוב באופן כללי. אבל לפעמים אנחנו נוטות להתסכל על הכוס אפילו המלאה כזכוכית מגדלת למצב הנתון. הכעס והפחד שלי הוא כמו שהיה ותמיד נשאר - הפחד מההורמונים וההשלכות שלהם לא עכשיו. עוד כמה שנים, מי יודע? מה יהיה? אני מצטערת מאד מאד לשמוע שההפריות לא הולכות בקלות בשבילך. ספרי קצת, איפה את, כמה סבבים עשית? באיזה שלב את עכשיו? מתגעגעת אליך, תשארי קצת. נשיקות ותודה תודה תודה שבאת והארת אותי קצת עם מילים כל כך חמות! נועה.

20/01/2010 | 07:46 | מאת: שירה שירים

נועהל'ה, שמחה לשמוע על ההתפתחויות החיוביות, ואולי מאז ייצא מתוק.. הלא אמרנו כבר שהטיפולים שנראים הכי גרועים, עשויים להפתיע ולהביא את הגאולה המיוחלת. אשר לי, זה קצת מורכב, ואני לא בטוחה שכדאי לפרט בפורום. אם תרצי, השאירי לי מייל ואכתוב לך יותר. בכל מקרה, שהשאיבה תעבור בקלות ובהצלחה. שתהיה נסיעה טובה עם המשפוחה. תנוחי,תרגעי, שאבי כוחות מהיקרים לך. את ראוייה לכך כל כך. חיבוקים חמים ביום חורפי מקסים (אני אוהבת גשם!). לבי איתך. שירה שירים

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה