בננותי היקרות I'm back

שלום יקירותיי, כל כך התגעגעתי לביתנו החם. כמה דברים פיספסתי.... שבוע שעבר היה טרוף מוחלט, לא מצאתי רגע פנוי, וכשכן הזדמן לי רגע שכזה בחרתי לנצל אותו לשינה טרופה ומלאה בחלומות מוזרים... חלמתי שברקוביץ מתקשר, ואני לא מספיקה לענות.... איזה הזוי... הערב הזרקתי לראשונה דקא, איכסססססססס! המחט עבה יותר (מהגונל והאוביטרל) והחומר עצמו צמיגי יותר. בקיצור כאב לי נורא. חשבתי שהתגברתי על הפחד מהמחטים, אבל כנראה שאחרי חודש של הפסקה זה חזר. נכנסתי לכזו פאניקה כשהזרקתי, בעלי היה צריך לתמוך בי שאני לא אתעלף. נראה לי שמחר אני אוותר על התענוג ואתן לבעלי להזריק לי. בנות מי נעזרת בבעל? איך אתן עושות את זה? בישיבה, עמידה או שכיבה? האם זה בסדר להזריק בשכיבה? אחרי הפאניקה שחוויתי אולי עדיף שאשכב מחר... אההה וגם חזרתי להיות בכיינית... מעצבן אותי נורא! אני בוכה מכל דבר קטן! צמד יקרה - אני כוססת איתך את הציפורניים וממתינה כבר לבטא בציפייה. בעזרת השם הבטא תהיה יפה. חסר לאריה, פנינה והבת שלא יתנהגו יפה.... שריתוש - איך את מרגישה? מתי השאיבה? יפעתוש - גם עבורך אני כוססת ציפורניים. הלוואי ובעזרת השם תבשרו את וצמד הריון ותפתחו פה גל לכול הבנות. מתי הבטא? אונל'ה - איך הרופא החדש? איזה כדורים נתנו לך? גלולות למניעה? גם לי הוא נתן גלולות כשהיו לי ציסטות, הוא אמר שזה יעזור לריפוי מהיר יותר. מחזיקה לך אצבעות (כבר לא נשארו לי ציפורניים לכסוס...) שהציסטה תעלם מעצמה... נועה יקירתי, מה אומר לך, נשבר לי הלב לשמוע את זה. איך לפעמים הם יכולים להיות כאלו חסרי רגישות? מה אנחנו עכברי מעבדה? כל הכבוד לך שהתעקשת (לפחות ניסית) וביקשת ממנו לא להעלות את המינון, את יודעת מה טוב עבורך יותר מכל רופא בעולם. תקשיבי לגופך מתוקה. בהזרעה הראשונה הוא נתן לי גונל במינון של 112. האסטרדיול הגיע ל 9100. כמות הזקיקים אמנם לא היה גבוה כמו שלך אבל הכאבים זכורים לי היטב. הייתי כל כך מקופלת, לא יכולתי לעמוד יותר מ-5 דקות רצוף בלי לצרוח מכאבים. אחרי זה ירדנו למינון של 75. מאחלת לך שיעבור ללא כאבים ושבעזרת השם כן יצליחו לשאוב ולהפרות ביציות איכותיות. בהצלחה יקירתי. אוהבת את כולכן, רבקה

אני בטוחה שהפחד יעבור לך, את הרי רגילה להזריק לעצמך אל תדאגי הכל יהיה בסדרררררר. ואם בעלך צריך להזריק לך שיזריק.. לא נורא.. אני עד היום נעזרת בו- וכמובן- רק בשכיבה עם עיניים עצומות.. אם אני רואה את המחט אני עומדת להתעלף.. חחח ראית מה זה? עוד לא התרגלתי.. בהצלחה בטיפול האחרון שלך, שיעבור בקלות ובלי חלומות ברקוביצים מיותרים..חחח לאב יו.. בא לך לפייס קצת?

בוקר טוב רבקה, טוב לראות אותך שוב במחוזותינו. מסכימה איתך בקשר לדקא זריקה פשוט כואבת ודוחה. אולי כדאי שבהתחלה תלכי לאחות שזריק לך. אבל שתדעי זה רק ככה בהתחלה אחר-כך מתרגלים וזה זורם עד ההריון המיוחל. שיהיה לך בהצלחה, קל ונטול כאבים בגוף ובנפש. יום נפלא יקירה לי

בוקר אור לך, למרות שגשום בחוץ.... תודה על האיחולים. כנראה שאתן לבעלי להזריק לי היום, אולי זה יכאב פחות. אני מקווה שכמו שאמרת: גם לזה מתרגלים. מה איתך מתוקה? בטיפול או בהפסקה?

מקווה גם. התגעגענו! בכל מקרה לא יחזירו הפעם אם תהיה שאיבה כי אני חייבת לעוף ביום שישי. בטח שאת יכולה בשכיבה. בטח שאפשר ורצוי שהבעל יקח אחריות על משהו בכל העניין הזה! אצלי הוא מתבאס מזה שאני עושה הכל לבד. הוא אפילו לא יודעת מתי הזרקתי, ולפעמים שוכח גם מה וכמה... שיהיה לך יום מקסים נועה.