אונה מאמי כנסי
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
תקשיבי נשמה, אני מבינה שזה מבעס אותך לחכות עוד חודש- אבל בטיפולים האלה צריך הרבה סבלנות. (גם לי אין..) אציל 3 הזרעות נמרחו על כמעט שנה שלמה- אחרי הפעם הראשונה הייתה לי ציסטה והייתי צריכה לחכות, פעם אחת יצא לי לקבל שברקוביץ טס לחו"ל- עוד חודש, פעם יצא לי לפני פסח ואי אפשר היה להתחיל- עוד חודש.. תנצלי את ההמתנה הזאת להירגע מהטיפולים, לחפש לך עבודה, להשקיע קצת גם בבעל... לגבי הסביבה- גם אצלי רוב החברות כבר עם ילדים או בהריון מתוכם כאלו שהתחתנו הרבה אחריי (ויש לי גם 2 גיסות שהתחתנו אחריי וכבר עם ילד) אני מבינה אותך שזה מתסכל, אבל תסתכלי על מה שיש לך ולא על מה שאין- יש לך בעל!! יש לי גם חברות שעדיין לא התחתו- מה שלדעתי יותר קשה. אנחנו חוזרות בייתה יש את מי לחבק, ועם מי להתנחם. מכרה שלי התחתנה ואחרי שנה היא בתהליכים של גירושים ממש קשים. היא חוזרת כל ערב מהעבודה לבית ריק! אצלנו אולי הבית ריק מילדים (רק בינתיים!!!) אבל יש בן זוג אוהב, תומך, מבין. יש תחליף לזה? תחשבי תמיד מה יש לך ולא מה אין- נראה לי זה יגרום לך לראות את הדברים אחרת..ולהתעודד! טוב מאמי שבת שלום ונשיקות
בתאלוש בדיוק חשבתי לכתוב לך, קודם שוב המון הצלחה ובשורות טובות, שמחה לשמוע שאת בסדר. את מקסימה שאת כותבת לי את הדברים האלו, הייתי צריכה לשמוע אותם. סתם מעצבן אותי לקחת גלולות החודש זה אירוני, אני גלולות, אוף זה מרתיח אותי שאפילו טבעי אנחנו לא יכולים לנסות. אני אדם חסר סבלנות וחודש בשבילי זה הרבה במיוחד שלכולן תינוקות מסביבי, ממש ככה אין לי חברות רווקות! את צודקת במה שאמרת אני צריכה לעבוד על עצמי תודה לך על הדברים ושאת כאן לעודד, כיף שיש מי שמגיב לרגשות שלי ויודע גם מה להגיד. שתהיה לך שבת שלום ואני כאן לדבר
אמא שלי עכשיו סיפרה לי משהו שהרתיחחחחח אותי. יש לי גיסה (אישתו של אחי) שבשנכנסה להריון בליל החתונה(התחתנה 5 שנים אחריי המעצבנת....) הם היו עם הילד אצל הורים שלי שבת שעברה. וגיסתי התלוננה בפני אמא שלי כמה קשה לה לקום בלילה כשהילד בוכה.. ממש מסכנה, רחמנות!!! זה כל כך מרגיז לשמוע את זה. אני מתה לקום בלילה לשמוע את הבכי של התינוק שלי.. למה אני מספרת לך את זה? אין לך חברות רווקות, כולם מסביבך בהריון? יופי! אני בטוחה שכל מי שזה בא לה בקלות, בדיוק כמו גיסתי חושבים רק על שטויות כמו כמה קשה לקום בלילה, כמה המטרנות והטיטולים יקרים וכל החארטות האלה. וכשזה יגיע אליי, אלייך, אל כולנו- אנחנו לא נגיד קשה, נקום בשמחה לילד ונדע להעריך כמו שצריך במה זכינו. ובינתיים תעריכי מה שכן יש לך ולאחרים אין- בריאות, בעל וכו' שבת שלום וגם אני כאן לכל דבר שתצטרכי