אונה יקרה בוקר טוב

מה שלומך? אתמול דיברנו ונעלמת. תשמיעי קול יקירה. שיהיה לך יום נפלא עם אנרגיות טובות. חושבת עלייך לי

אונהל'ה, לא הייתי כאן כמה ימים, האינטרנט לא עבד. קראתי את העדכונים האחרונים. רציתי לשלוח לך המון חיבוקים חמים ועוטפים ולהזכיר לך שכולנו פה ואת לא לבד. אני באופן אישי מאוד מזדהה איתך. אני גם בת 28, מהגליל, עזבתי את העבודה בגלל העניינים של הטיפולים שלא נתנו לי לצאת אליהם, אנחנו גרים בשכירות- לא קנינו בית וכמובן עדיין אין משפחה,נשואים שלוש שנים ומנסים שנתיים וחצי.תקועים במקום כבר יותר מידי.ואני מרגישה בדיוק אותו דבר כמוך, גם לא סיפרתי לחברים ולא למשפחה, אני מנסה להתחמק מכולם כי אין לי כוח לשאלות ולחקירות שלהם בשביל הרכילות ומקווה לטוב, למרות שהרבה פעמים אני נשברת ומתייאשת. אני רוצה לחזק אותך, שגם אני נמצאת פה ויודעת בדיוק מה את מרגישה ובעזרת השם נהיה עגולות ויפות ומאושרות עם תינוקות בריאים במהרה. תכתבי לי יפעת

אני גם מזדהה איתכן. אני בת 26, נשואה 3 שנים מתוכן מנסה כשנתיים וחצי. גם אני הרגשתי תקועה תקופה ארוכה. עבדתי 3.5 שנים באותו התפקיד - בלי שום אופציה להתקדמות. אנחנו מאוד רוצים לעזוב את הבניין בו אנו גרים כעת אבל המחירים של הדירות החדשות כל כך גבוהים... וגם אני לא סיפרתי לאף אחד על הטיפולים. רק 3 חברים טובים וחמותי ידעו. השינוי הגיע בעקבות מישהי מאוד מיוחדת שגרמה לי לשנות את הפרספקטיבה שלי. היא הייתה כל כך מוחצנת בנוגע לטיפולים. בקיצור החלטתי לא לשמור יותר בבטן, סיפרתי להוריי, לאחיי ולכל מעגל חבריי הקרובים. הרגשתי שככל שאני מדברת על זה ככה הלחץ יורד וזה כבר לא סוד שמכביד עליי. כל אדם שסיפרתי לו אמר לי שגם אחותו, בת דודתו וכו' עוברות את אותו הדבר. מה לעשות, צרת רבים חצי נחמה. יפעתוש אפשר לשאול אותך שאלה? כמה זמן את ללא עבודה ואיך את לא משתגעת בבית? מה- 14.1 אני אהיה מובטלת והאמת אני כל כך מפחדת... שיהיה לכן יום טוב ומקסים רבקה