דורה

היי דורה, ואוו עכשיו ראיתי את התגובה הארוכה שרשמת לי למטה, ואני מבינה שהגעתי למשפחה תומכת כאן בפורום אז ככה אני בת 27 מהצפון אני ובעלי שיייכים לקבוצות הבלתי מוסברים ועוד כמה בעיות. הבעיה הגדולה שלי בתהליך זה הבדידות שיצרתי סביבי מכיוון שהתנתקתי מהכל והלחץ מהסביבה, אני לא אותו בנאדם שהייתי לפני שנתיים, פעם הייתי אדם שמח, פעיל, מצחיק, חברותי היום אני שונה לגמרי מרגישה שאיבדתי את שמחת החיים ואני לא אני, הדבר היחידי שמעסיק אותי זה ילדים, רוצה לחזור להרגיש חיה, רוצה להרגיש מאושרת, לא יודעת מה לעשות? אשמח לספר על עצמי עוד בהמשך

עכשיו כשקראתי את מה שכתבת נזכרתי שכבר כתבת ואפילו התייחסתי לזה עוד לפני ההודעה שברכתי את בואך אלינו. כמה אופייני לי. נכון, כתבת שאת בלתי מוסברת ושהתנתקת מהסביבה. מצטערת שלא שמתי לב לשם המחבר ולכן שאלתי שוב דברים. ואם בפעם הבאה אשאל שוב כמה מהפרטים- תרגישי חופשי להסתלבט עליי, זה מתאים לי וזה גם מגיע לי. אני חושבת שלהיות בלתי מוסברים זה אחד המצבים המתסכלים במצב מתסכל גם ככה. אני גם חושבת שאם את יודעת לזהות את הבעייה הכי משמעותית בשבילך עכשיו את יכולה מאד מאד להקל על עצמך. זה באמת לא טוב להיות שקועה רק בטיפולים. חייבים עוד משהו שיאזן אותך קצת, שיתן לך עוד סיבה לקום בבוקר, שיעסיק אותך וימלא אותך בתחושה של הגשמה, כך שלא תמדדי את עצמך רק לפי הבטא בסוף הטיפול. בתוכך עדיין מחבאת האונה שאת מספרת שהיית. תני לה אפשרות לצאת קצת. חפשי משהו בחצי משרה אולי? להתנדב קצת אולי? אני חושבת שאת צריכה לפגוש אנשים וליצור קצת אינטראקציה שלא קשורה לילדים. ואת תראי שהילדים יגיעו! את תהיי אמא! כתבת שהתנתקת מחברות בהדרגה בגלל הטיפולים והלידות שלהן והלחשושים והרחמים? אני זוכרת, או שהתבלבלתי? אם כן, תקיפי את עצמך באנשים אחרים, אלו שלא נכנסים לשחלות, אלו שלא מתחקרים בעקיפין/במרומז/בעדינות= אוכלים לך את הלב בכל פעם. יש גם אנשים שמפרגנים ספייס ויש להם עוד תחומי עניין חוץ מלהדחף לאנשים אחרים לחיים. בשביל זה, אונהל'ה יקירה, חשוב חשוב חשוב לצאת מהבית ולמצוא או ליצור לך מסגרת נוספת. בואי, תחשבי איתנו מה האפשרויות שלך. טוב? שמחה שאת פה איתנו. אל תעלבי ממני שאני שוכחת מה קראתי ומה כתבתי לפני חמש דקות. באמת שיש לי בעייה בעניין. לילה נהדר! דורה.