כמה עוד אפשר

איך אפשר להמשיך עם כל ההריוניות האלו מסביב... זה כנראה בגלל שזה כל כך מעסיק אותי נראה שבכל רגע מישהי מבשרת שהיא בהריון, בנות מדברות על שמות אופציונלים לילדים וכו וכו... ואני לא מפסיקה לרחם על עצמי, ולחשוב על זה; מתי זה יקרה? אם זה יקרה... כל הזמן בוכה, כבר לא מתרכזת בכלום. מה עושים? כמה זמן אפשר להמשיך ככה?

אני כל כך מבינה אותך.. מסביבי המשפחה הולכת ומתרבה, גיסות שהתחתנו הרבה אחריי, כנ"ל חברות. לפעמים אני פוגשת בנות שלמדו איתי ואני שומעת שנולדו להם כבר 2-3 ילדים.ורק אני עדיין תקועה בלי כלום כבר 5 וחצי שנים (אמאל'ה במרץ -6 שנים, איך הזמן טס!) תראי, לשבת לבכות ולרחם על עצמנו זה הכי קל. אבל מה לעשות שזה לא משנה את המצב? אני אמרתי לעצמי- חלאס בכיות! בכיתי יותר מידי, עכשיו הזמן לקבל את הייסורים באהבה ולחשוב רק על הדברים הטובים שיוצאים מזה (טוב, אין הרבה אבל צריך לחפש...) יודעת מה למשל יצא לטובה? הקשר שלי עם בעלי - רק הלך והתחזק. המשפחה שלי (ההורים והאחים שלי) מפנקים אותי יותר מפעם, למדתי להיות רגישה לבעיות של אחרים, והכרתי כאן בנות מקסימות שאני אוהבת אחת אחת מהן. אל תדאגי- גם הזמן שלנו להיות אמהות יגיע (בהבטחה!), צריך רק סבלנות. יום טוב ממי

אפשר ואפשר, כי כזה יגיע בסוף זה יהיה הכי מתוק שיש בעולם. יפצה על כל טיפה של בכי שירדה לך מהעיניים. כי כנראה כשמתאמצים יותר, מעריכים יותר. כי עוברים ששורדים תנאי מעבדה הם כנראה מין חזק יותר? (סתם זו תאוריה שלי לגבי ילדי IVF, שהם תותחים אחד אחד, מכל מי שפגשתי...) כי אנחנו פה לעזור לך להפוך לעיוורת להריונות של כולן וחירשת לתגובות או לחיפוש השמות של כל העולם וסבתו. יהיה טוב ממוש, את עוד פרגית, את בידים טובות, ואת תכנסי להריון שיהיה בריא, ארוך, תקין ויעשה לך הכי נעים שבעולם! ((((((כמה חיבוקים להרמת סנטר))))))) אחה"צ חמים נועה.