תחילת טיפוליIVF

שלום לכולן, אני בת 28 אנחנו מנסים להרות כבר שנתיים- אין לנו ילדים עדיין,גילו כי לבעלי יש זרע חלש ואני לא מבייצת עקב מחזור שכמעט ואינו מגיע,שחלות פוליציסטיות.בתחילה הרופא המליץ על הזרעות,התחלתי את הטיפול באיקקלומיןובהזרעות במקביל, האיקקלומין גרם לי לטשטוש בראיה ולכן הרופא החליט להפסקי עימו ולהתחיל בזריקות פיורגון.לאחר 6 הזרעות לא הושג הריון והמחזור בכל פעם חוזר לצערי הרב. הבוס בעבודה התנכל לי עקב טיפולי הפוריות ונאלצתי להסכים לפיטורין כי הוא פשוט מרר את חיי ולא הייתי מסוגלת לעמוד בעוד סבל וכאב ברמות קשות כמו שהוא הציב בפניי,משפיל,מאיים, צועק מול עובדים אחרים, אז כרגע אני מפוטרת.אין לי כוחות להתחיל לחפש עבודה. מאז שקבלתי את המחזור האחרון והבנתי שכנראה נלך להפריית מבחנה אני כל היום יושבת בבית ובוכה ובוכה. אין לי עם מי לדבר מלבד בעלי, המשפחה לא יודעת למעט אימי שגם היא אישה מאוד לחוצה ודאגנית, כך שאין לי חשק להעמיס עליה עוד קשיים. אני מרגישה בודדה, אני מתביישת לדבר על הנושא, בודאי לא עם חברותיי שכל אחת מהן כבר אמא ונכנסה להריון בקלות יתר ועוד מתרברבת בפניי על הילדים ודורכת לי על הפצעים.... אני תוהה עם עצמי מדוע זה מגיע לי ?מה עשיתי רע? ושוקעת לדכאונות כבדים,לבכי וכאב. גם המצב הכלכלי לא מזהיר כי רק בעלי מפרנס,הוא היחיד שתומך בי וגם לו מאוד קשה. גם לו החברים והמשפחה מציקים כל הזמן. אני קמה בבוקר וחושבת שאין בשביל מי לקום.אני חוששת מאוד מהפריית המבחנה ויותר חוששת שזה לא יצליח ואז מה אעשה? אני שבורה לגמרי.

פה חיבוק ((((((((((מועך ומוחץ)))))))), את ממש ממש ממש לא לבד!!!! הגעת למקום הנכון יקירה. לא מגיע לך בכלל, אפילו לא עשירית ממה שאת עוברת! ובטח שלא עשית שום רע! מה לעשות שחלקנו נמצאות בצד הזה של הגלגל כרגע, אבל מבטיחה לך שבקרוב ואולי מהר יותר ממה שאת חושבת, הוא יתהפך ואת תהפכי למאושרת בנשים! אז ככה: לפני שאני בעצמי באה ומכניסה לבוס שפיטר אותך אגרוף בין העיניים שמשכיב אותו בנוק-אאוט לרצפה לפני כל העובדים, כדאי לו מאד מאד מאד מאד מאד לדעת שמה שהוא עשה ב-ל-ת-י חוקי בעליל!!!!!!!!!! אני יודעת שאת כבר אחרי, ולא בטוחה שאת רוצה להכנס חזרה לביצה המאד טובענית הזו, אבל אם רק תרצי, את יכולה (סליחה מראש על הביטויים) לנקנק לו את הצורה. אסור לפטר שום עובד/ת הנמצאים בתהליך של טיפולי פריון. זו פרה קדושה היום בדיוק כמו נשים בהריון שאסור לפטר! אני לא מכירה אישית עו"ד שמטפל בעניינים כאלו, אבל אם רק תרצי, אנסה להשיג לך, יש לנו פה חברה שמומחית בעניין. (חברתנו ואת יודעת מי... אנא הגיבי אם את רואה....) ועכשיו לענייני פריון: את תהיי בהריון, אל דאגה! זה רק עניין של מומחים בתחום, זמן והרבה הרבה הרבה סבלנות, ואנחנו פה נעזור לך לגייס אותה. לעניין השחלות הפוליציסטיות: את מה שנקרא אצלנו פרגית צעירה :-) ולכן, יש המון המון מה לעשות כדי לשפר את מצבך כרגע בעזרת שינויי תזונה שיכולים להבריא אותך לחלוטין מהעניין! כל מה שאת צריכה זה נטורופת מומחה, שיתאים לך תזונה ספציפית למצבך, ואולי יוסיף גם תמציות צמחים. לגבי זרע אני לא יודעת מה מקור הבעיה, אבל גם את זה אם אין בעיה פיזיולוגית (וגם אם יש... תלוי מה היא) ניתן לשפר מאד. האם התייעצתם עם אורולוג טוב? לעניין הרופאים: אני מקווה שאת מטופלת במרפאת פריון ונמצאית אצל רופא טוב. מאד חשוב שהתקשורת בינך לבין רופאך תהיה טובה, ושתוכלי לשפוך בפניו את כל מה שעובר לך בגוף/ראש. IVF: נשמע מאד מפחיד בהתחלה, אבל ברגע שקופצים לבריכה, כולן פה נהיות שחיניות אולימפיות! אל תחששי, אנחנו נשמח לעזור לך בכל דבר, שאלה, תהיה או סתם מצוקה! ודבר אחרון: אוי החברות החברות..... זה תמיד צובט, כואב, שורף ומרתיח שכולן מסביב בהריון מהתעטשות, ויותר גרוע דואגות לדגמן את הבטן ההריונית שלהן מול הפרצוף.... אבל תזכרי טוב טוב - יומך יגיע, וזה רק עניין של זמן. אז יקח קצת, אבל כשיגיע - זה יהיה ההריון הכי הכי הכי הכי מתוק בעולם. המדליה הכי מוזהבת שרק אפשר לקבל, ואפילו לא על תחרות. ולסיום - את לא לבד בכלל, כולנו פה, איתך, לשמוע, להתעצב, להתעצבן, ובעיקר בעיקר לשמוח! שיהיה לילה נעים! נועה.

תודה!!! את מקסימה!!! העלית לי חיוך על השפתיים...

הי , קראתי מה שכתבת ופשוט הזדהתי עם כל מילה שלך, תדעי לך שבעייני זה שבכלל כתבת את הכל כבר מראה שאת מתמודדת יפה מאוד עם המצב למרות שהוא לא האיר פנים עד עכשיו, לפעמים צריך לשנות כיוון ואולי כדאי לך לשקול לפתוח את הנושא עם חברה קרובה או אח/אחות כי לא טוב לשמור בבטן!!! חוצמיזה אצל איזה רופא את מטופלת?

היי תודה! אני מטופלת אצל ד"ר קול, דרך קופ"ח מכבי שמעת עליו?

לאורית היקרה שלום!! אני מזדהה אם כל מילה שאת אומרת, גם אצל בעלי יש בעיית זרע, אנחנו כבר כמה שנים בטיפולים ולאחר שאיבה וניתוח של בעלי אך ללא הצלחה. מה שאני רוצה להגיד לך, שגם אני בהתחלה הייתי היסטרית ולחוצה וכל אחד שהיה מדבר איתי על הנושא או ששואל על ילדים הייתי בוכה ולא מסוגלת להירגע, היום אני בגישה אחרת שחייבים להיות חזקים ורגועים והכל יגיע בזמן שלו. אני בטוחה שעקב זה שעזבת את העבודה שלא היה לך שם טוב אז זה יהיה לטובה כי בחיים לפעמים שינויים קורים כי הם צריכים לקרות והכל זה לטובה. קחי לך פסק זמן בזמן שאת בבית תאספי כוחות ותחשבי חיובי כל השאר יגיע כבר. תאמיני לי שאם אני לא מיואשת מכל הנושא אז את בטוח של צריכה להיות מיואשת - אסור פשוט אסור להתייאש. אני ובעלי נשואים כבר 5 שנים ואני בת 31 עוד מעט ואנחנו כבר כמה שנים טובות בטיפולים ועדיין בטיפולים, אז אסור אף פעם להרים ידיים. בקיצור שיהיה לך ולבני משפחתך חג שמח אשמח לעזור בכל שאלה אם תיהיה לך בכיף דרך הפורום ואם תרצי אוכל לתת לך גם את הטלפון שלי אני מאזור הצפון ואשמח לעזור ולייעץ על סמך הניסיון שיש לי לצערי. חג שמח ובשורות טובות ליאת - פ.

המון תודה, ובעזרת השם בשורות טובות אצל שתינו....