לרומי

רוויתי, את לא תאמיני, אחרי מה שבעלי אמר לי אתמול בלילה כשהערתי אותו, ואחרי שהיום כל היום הוא התבכבך לי עם תשובות לא ברורות שאומרות שהוא הבין שכבר בביוץ הקרוב ישאבו לי- - - - - בסוף הערב הוא אמר, באותה נשימה ובאותו הטון בדיוק את ההפך!!! כלומר- מה שאת אמרת- השתלטות חוצנים על השחלות שלי! אני לגמרי לא מבינה למה, אצלי כל הצנרת עובדת כמו שצריך, כל הביוצים היו אחלה ותמיד הגבתי כמו ילדה טובה לכל מגבירי הביוץ שקיבלתי. אז בשביל מה זה טוב?? אני רוצה לבקש מה שאת ביקשת, שיעזבו לי את הביוץ. אני כבר אבייץ לי בכוחות עצמי, תודה רבה (וזה גם מה שנדמה לי שהבנתי, אני כבר לא יודעת). רק שאני אמורה לקבל תוך יום- יומיים- שלושה- ארבעה. ואז לספור עד שלוש כמו שלימדת אותי ולקבל את הזריקות. קשה לי להאמין שאפגוש את הפרופסור שוב בשביל מרשם לזריקות. אני יכולה נורא לבקש. זה דיי מרפה את ידיי וגורם לי להיות אסרטיבית כמו שטיח.. איך זה לא הגיוני, זה שאנחנו בIVF, אני שוב קופצת למחשבות שחורות ואח"כ לאופטימיות וחוזר חלילה. כאילו - אינעל רבבאק! הכל עובד אז מה קורה פה? וחוץ מזה- אין לי סבלנות למריחות זמן. באמת שאין לי כחות נפשיים בשביל זה. יש לי מרץ רק אם אני יודעת שמייד מתחילים. שיפסיקו להתמזמז. אני לא מעוניית ללדת בבית אבות! ואולי יש לפרופסור סיבה שהיא מעבר ללהכיר את הגוף שלי (כמה רומנטי..), הרי את זה הוא יכול לעשות מעיון בתיק שלי. הזריקות הללו יגרמו לי לבייץ בדיוק נמרץ של 21 ימים? למה, מה אכפת להם לתת לי לבד,לעשות מעקב ואז לפוצץ באיזה כוריגון או וואט אבר? אח, אין מילים בפי... נשיקות, דורה.

דורה, שלחתי לך תשובה במייל אכן קיבלתי לעבודה, והתבלבלת בשם קוראים לי רומי שלך רומי

אני לא יודעת למה אבל לכל הרופאים יש נטייה לחכות...ולמשוך את הזמן וגם אותי זה תמיד מרגיז...אין לי כוח ל"בזבז את הזמן" וגם אני כל הזמן לוחצת להתחיל את הטיפול לפעמים חודש אחרי חודש ולפעמים זה עובד...תהיי אסרטיבית בייחוד עם זה IVF אחרי הזרעה אם אין ציסטות לא ברור לי למה לחכות...שיהיה בהצלחה ותעדכני מאוס