מיה מיה, מה קורה?

מתי שאיבה? מה היה עם הנוזל והמחיצה? נשיקות, נועה.

לא יודעת איך אני נפלתי במחזה השדים הזה ...כל כך הרבה מכות , כל כך הרבה פאשלות כל כך הרבה התעללות ..זה אכזרי מידי .. נועה, אני נזכרת ברגע בו סיפרו לי שאנחנו צריכים קצת עזרה והתערבות רפואית כדי להביא ילדים לעולם , זה היה לפני עשר שנים , אז לא הבנתי כל כך מה זה אומר , והנפש העדינה שלי דאז לא היתה מסוגלת לדמיין מה המשמעות והיה לי קשה להתחיל את בדיקות הבירור..את יודעת בדיקת צילום רחם ובדיקת הורמונים , אני זוכרת איך בכיתי בבדיקת האולטרהסאונד הראשונה כאילו כרגע איבדתי את הביתולין שלי , ואכן אז איבדתי את הביתולין הנפשי שלי ... בקיצור היה קשה להתחיל את כל התהליך הזה , ונדרשו הרבה כוחות נפשיים כדי להתחיל את התהליך אבל את יודעת מה ? הגודלה של האדם ומה שבאמת באמת דורש הרבה כוחות הוא להחליט לסיים את התהליך הזה .. היום ואחרי טיפול אקסטרה אקסטרה אקסטרה קשה , כל כך קשה שאני עוד לא מסוגלת לדבר עליו , תקוע לי בגרון , לא מצליחה להוציא את זה החוצה , לא מצליחה לשתף לא מצליחה להתבטא ..היום אני עומדת לשקול לחפש את הצדדים האחרים של החיים, לנסות לראות אם נותר בחיים משהו חוץ מטיפולים ומחטים.. השאיבה הייתה שלשום וההחזרה תהיה מחר ..זוהי ידיעה שהפכה לשולית לעומת מה שעברתי.. אז תני לי לעבור את הימים האלה..ואלוהים גדול. מיה 2

אני פה כשתתאוששי, כשתרצי, או לא תרצי לספר. כשיהיה כח או לא. מה שיהיה. אני פה. רק עוד תפילה קטנה יש לי בלב על אלה שמחכים לחזור אליך, כדי להשאר! בכל זאת מחזיקה את כל מה שיש לי כדי שבעוד שבועיים תגידי כפרה על הכל! אוהבת אותך, נועה.

מיהל'ה שתיימל'ה, יקרה מאד. אני מקווה שאת זוכרת אותי מפעם.. מדי פעם קוראת ועוקבת אחרי כל הסבל שאת עוברת. רוצה לחזק אותך,ולהזכיר לך שיש לך אוצר בבית, שהוא הכי הכי חשוב. (הכוונה היא לבן, לא לבעל :-) ). והלוואי שבמהרה יהיה עוד אחד.. אבל, אומר לך מה שאני אומרת לעצמי כל הזמן- להשתדל לשמור על פרופורציות ולדעת להעריך, להנות ולהודות על מה שיש (וזה הרבה!). אני יודעת שקל להגיד, קשה ליישם, אבל זה האתגר האמיתי העומד בפנינו, כאמא, כבת זוג, כבן אדם בכלל. אנא שמרי על עצמך, מכל הבחינות. מקווה שתתחזקי במהרה. בחיבוקים חמים. שירה