לקראת שאיבה
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
הי בנות, לקראת שאיבה ומלאה בחרדות. אתמול היה זקיק של 21 והיום הוא נעלם, מקווה שלא בייץ. ככה שנותרתי עם אחד של 18 ושניים של 10. ביום ראשון השאיבה ואני מקווה שיצא מזה משהו ושלא הכל היה לשווא. מרוב שאני מוטרדת הבת שלי נפלה על הפנים כי לא שמתי מספיק לב ועכשיו יש לה פנס כחול מתחת לעין וכואב לי ואני מרגישה עוד יותר חרא עם עצמי ובעלי צעק עלי שאני לא שומרת על הדבר הכי יקר לנו... בקיצר מצב רוח ירוד מאוד :-(
לא פייר שהוא צעק עלייך. כשהראש כל כך טרוד ועסוק זה קשה. שולחת לך חיבוק גדול. זה יעבור לה. תוך כמה ימים זה יעבור. היא לא תזכור את זה אפילו. אל תאכלי את הלב. היא עוד תיפול ותישרט. ככה זה ילדים. גם ילדים מטיפולים... ובעניין הזקיק שנעלם. אכן, מחשיד ומטריד. ולכן, למרות ההמלצה שלא לקיים יחסי מין יומיים לפני שאיבה. אולי בכ"ז כדאי לנסות? מה אמר הרופא על הזקיק שנעלם?
מדהים איך הטיפול לילד הראשון היה סביבי ועכשיו זה הפך להיות שולי לחלוטין, נראה לי שהייתי צריכה לתת לזה קצת יותר כבוד ולא להיות שאננה. לא שאלתי אותו אפילו מה דעתו על זה שהזקיק נעלם, אני מקווה שיצא משהו מהקיימים. יש מצב שהיה ביוץ? איך יכול להיות אם לוקחים דקה? באיזה גודל שואבים? זקיק של 10 ביום שישי יכול להיות מספיק גדול לשאיבה ביום ראשון?
מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה
