לילדת ולבנות

ילדת - כל כך דיבר אליי מה שכתבת באחת ההודעות שלך ש"תמיד לזכור שההיריון הזה של מישהי אחרת לא בא על חשבוני" ואני בטח יודעת את זה עמוק בפנים אבל זה כ"כ עצוב לי בעיקר כאחת שמאמינה באלוהים ובשכר ועונש וכו' קשה לי להבין איך יכול להיות שזה לא סוג מסויים של עונש? איך יכול להיות שהאלוהים שלי שאני כ"כ מאמינה בו ומנהלת מלחמות חורמה עם בעלי על כשרות וכו' בשבילו עושה לי את זה ומעביר אותי את הגיהנום הזה?אני יודעת שאני שואלת עכשיו את שאלת השאלות אבל אני לא חושבת שאי פעם כעסתי על אלוהים כמו עכשיו ובאמת תמיד ניסיתי לקחת את הטוב ביותר ממה שקרה לי בחיים אבל הפעם אני לא מוצאת מה טוב.... ואתן יודעות מה הכי מרגיז? יש לי גיסה (אשתו של אח של בעלי) שהיא בפירוש אחד האנשים הרעים ביותר שאני מכירה - במשך שנה שלמה כמעט בכיתי כל יום בגלל מה שהיא עשתה לי ולבעלי -זה לא היה ויכוח בכלל על מי צודק וכו' היא פשוט התעללה בי במכוון ובגלוי בקיצור סיפור ממש ממש רע עד היום אנחנו לא מדברות....ונחשו מה ? היא נכנסה להיריון מיד אחרי החתונה שלה ועומדת ללדת בקרוב.... וכולם אמרו לי בימים הקשים שסבלתי ממנה כ"כ "אל תדאגי מורן יש אלוהים בשמיים והוא כבר ישלם לה על מה שהיא עושה..." וזה פשוט לא נתפס איך בן אדם יכול להיות כ"כ אכזר ועדיין לקבל את הדבר החשוב והטהור ביותר בעולם...הדבר שהייתי נותנת הכל בשבילו עכשיו אני יודעת שאני נשמעת נ ו ר א מממורמרת ואני קוראת את ההודעה שלי ולא מאמינה שזו אני אבל אין אדם אחר שיבין אותי כמותכן.... אוהבת מורן

כמה שקשה לנו ובאמת מאוד, מאוד, מאוד קשה לנו אני חושבת שצריך להמשיך להאמין שהכל קורה לטובה, אני עוד לא יודעת איך ולמה אבל תמיד בסוף הכל מסתדר נכון ? העיקר כבר שיגיע...אני בטוחה שהאושר שנרגיש יהיה הרבה יותר חזר מכל אישה אחרת וכן האהבה והנתינה שנעניק...יבוא, בטוח יבוא, חייב.... תחזיקי מעמד , ואני בטוחה שיבוא יום וגיסתך עוד תשלם את המחיר...(כמה שזה מגעיל להגיד אבל עוד יותר מגעילה ההתנהגות שלה) חיבוק ונשיקות מאוס

למורן! אני מאוד מבינה אותך. גם אני מאוד מאמינה באלוהים. ולא מבינה איך דווקא לנו שאנחנו כל-כך רוצות ומוכנות לילד אין לנו ולא מצליח לנו. אני מצטערת לשמוע על מה שגיסתך עשתה לך. אבל ואני למדתי את זה על בשרי, אלוהים כן רואה הכל, וגם אם לנו זה נראה מאוחר מידי הוא תמיד נותן לכל אחד את מה שמגיע לו. אז הרימי את ראשך והיי גאה בעצמך ובע"ה יבוא היום המיוחל לו את ואני וכולנו מחכות. מקווה שעזרתי ולו במעט חיבוקים ועידודים תנסי להנות מהשבת

גם אני מאמינה באלוהים! לפעמים שאנחנו מכירים מישהו אנחנו לא יודעים שלבסוף אנחנו לא מתחתנות רק איתו אלא עם כל המשפחה שלו ואני מתכוונת לכל המשפחה המורחבת בלי לפספס אף אחד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! המקרה שלך מוכר הוא קורה אצל הרבה משפחות. בואי אני אספר לך משהו: לפני שנכנסתי להריון הייתי נשואה שנתיים בערך והתחתנתי ממש ילדה בת 21 ולא רציתי ישר להביא ילד לעולם,זכותי! לאחר שנה שראיתי שאני לא נקלטת נדלקה לי נורה אדומה ואז הפנו את בעלי לבדיקת זרע וההמשך כבר ידוע. למזלי נקלטתי בהריון הראשון ואח"כ היתה הפלה טבעית... ובהריון הראשון יש לי את הבן שלי המלך שלי.(בקרוב אצל כולן). חמותי ידעה מה זה הטיפולים האלה והיא ראתה מה עברתי בשביל להביא ילד לעולם בגלל!! הבן שלה. הכל טוב ויפה, ילדתי בשעה טובה ואח"כ התחיל הסרט של הברית, איפה עושים מי הרב וכו'. אני אמשיך בקצרה: אחרי הברית האישה הזאת (חמותי) שאני לא אסלח לה לעולם גרמה לי ולבעלי לא לדבר 5 חודשים!!!!!!!!!!!!!!! רבה עם ההורים שלי !!!!!!!!! בעלי לא דיבר עם ההורים שלי!!!!!!!!!!!!!!!! לאן אני רוצה להגיע בסיפור??????????? מורן, רק אני יודעת מה את עוברת, לא גיסתך, לא בעלך, לא חמותך, לא אף אחד אחר. רק את בסרט הזה רק את עם הזריקות רק את עם הציפייה לתשובה רק את עם הכדורים רק את משמינה מהורמונים!!!!!!!!!!!!! בבקשה ממך, אל תראי אף אחד ממטר בע"ה שיהיה לך ילד תראי מה זו אהבה ותראי שאת לא צריכה אף אחד מסביב. חוץ מההורים והאחים שלך והילד שלך אף אחד לא ירצה טוב בשבילך. את תביני במשך הזמן כמה אנשים צבועים! יש אלוהים בשמיים ומתי שהמזל שלך יגיע הוא יגיע אל דאגה. באהבה זיו.

אני חייבת לחלוק איתך משהו שמישהו חכם מאוד אמר על הנושא של אלוהים, שכר, עונש וכו'. כשלמדתי באוניברסיטה היה לי מרצה ידוע מאוד בתחומו בארץ, איש משכמו ומעלה מבחינה אינטלקטואלית, רוחנית ואישית. היה לו מתרגל - גם כן איש מקסים וחכם. המרצה היה איש דתי חובש כיפה, וליגוננו הרב כבר בתחילת השנה נפטר ממחלה קשה. המתרגל לקח את מקומו והמשיך ללמד אותנו במהלך השנה, ומאוד אהבנו אותו. יום אחד המתרגל סיפר לנו על שיחה שהיתה לו עם המרצה ז"ל, באחד הימים האחרונים לחייו, כששכב על ערש דווי בביה"ח. כאן אציין כי בטרם חלה, המרצה נבחר לכהן בתפקיד בכיר מאוד במדינה, תפקיד שלא זכה לכהן בו בשל מחלתו. המתרגל (שאינו איש מאמין), שאל את המרצה: איך אתה, כאיש מאמין, מצליח להתמודד עם מה שאלוהים נתן לך? האם אין בך כעס עצום ורב על אלוהים שאתה, שעבדת כל-כך קשה והגעת להישגים כאלה, שטרם הגיע זמנך להפרד מאיתנו, צריך לעזוב הכל ככה בטרם עת? המרצה ענה לו: אני איש מאמין, מאמין בכל לבי. אלוהים הוא לא איש עסקים, ולא עושה משא ומתן עם אף אחד. יש בי אמונה במה שצריך לקרות, בדרכו של בורא עולם, ואני לא מתקפל ממנה גם כאשר הקלפים לא יוצאים לטובתי... היו לי חיים נהדרים, יש לי משפחה נהדרת, היתה לי קריירה יפה ואני גאה בכל מעשי. בוודאי שאני מאוכזב וכואב על שאני צריך ללכת כל-כך מוקדם, שלא אזכה להנות מכל מיני דברים שעבדתי למענם כל חיי, אבל אם זהו רצון האלוהים כך יהיה". תראי, גדול עלי להסביר את מעשיו של האל, או לנסות להבין למה יש אנשים רעים שיולדים כל-כך בקלות ואח"כ מזניחים או מתעללים בילדים שלהם, בשעה שכל כך הרבה אנשים נפלאים משוועים להיות הורים ועוברים שבעת מדורי גיהנום בשביל זה. זה בטח לא נראה צודק. אבל אם את אשה מאמינה באמת, האמונה שלך צריכה לחזק ולעודד אותך. אני מניחה שאת לא שומרת כשרות רק כדי להשיג מטרה זו או אחרת, הרי זו לא מהותה של האמונה ולא של היהדות... למרות שאינני אשה דתיה אני בהחלט מתחברת למה שהמתרגל ציטט מהמרצה - שהיה גם בר-סמכא בענייני תורה ומצוות - אמונה אין פרושה שהיום את נכנסת למיקווה ומחר את נכנסת להריון... את צריכה לקבל את זה שיש דברים שנשגבים מבינתנו, להמשיך ללכת בדרכך הטובה ולקוות לטוב.. ואנחנו גם נמשיך לקוות איתך!

מורן יקרה, את נשמעת ממורמרת אך כנה, קראתי את ההודעה והיתה לי צמרמורת בכל הגוף אני כ"כ מבינה אותך, וכואב לי בשבילך ובשבילנו זה ממש אי צדק פואטי - ואין לו לצערי שום הסבר אני ממש שונאת את הגיסה הזו שלך, אולי הילד שלה ישבור לה אגרטל על הראש יום אחד... לכי תדעי מאיפה יבוא לה הצדק שלך, ואיתך קרן