לילדת האוקיינוס וכולן כל כך עצובה

אהי אמורה לעשות בטא ביום שני ואני בטוחה שהוא שלילי. אני יודעת שיש תחושות דומות בין הריון למחזור אך אין מה לעשות בכל זאת יש הבדלים...(היה לי הריון כימי ). כל כך קיוויתי ורציתי שהפעם זה יצליח עם הבטא החיוביות שהיו ושהעוברים הפעם מעט יותר טובים (הם בדר"כ באיכות בינונית). אין לי מצב רוח לעשות כלום, בעלי המסכן עושה את המטלות בבית לא בא לי לדבר עם אף אחד (חוץ מכן). חברה שלי התקשרה אתמול (דרך אגב היא בשבוע 35...) אמרתי לה שהבטא ביום שני והיא אמרה "כבר ?" בשבילי כל שנייה לא עברה והזמן היה נראה כמו נצח... מה שאולי יעודד אותי (ואל תגידו שאולי כן זה הצליח ולחכות כי כשיודעים יודעים) זה התחלת טיפול נוסף (אולי), מצטערת על הדיכאון אבל אני מרגישה שרק אתכן אני יכולה ממש לשתף תודה מאוס

שלום, לך! אני עוד לא הגעתי לקטע הזה, ואני רק יכולה לתאר לעצמי כמה שזה מדכא. אני יכולה רק להגיד שאני מבינה אותך, מחזקת את ידך ומקווה שאם זה שלישי אז שיבוא טיפול הבא מהר מאוד ושהוא כבר יצליח. גם אני כל פעם בין ההזרעות רוצה שכבר יעבור הזמן כדי שאני אוכל לעשות עוד הזרעה. למרות שהרופא אמר שכנראה הוא ייתן לי טיפול אחר, כי זה לא עובד עליי. אני יכולה לייעץ לך כן לנסות לצאת מהדיכאון, וזה נורא קשה, אני יודעת, ולחזור לחיי היום-יום. אני מאוד מאמינה בכך שגוף ונפש קשורים, ולכן צריך גם שהנפש תהייה חיובית כדי שזה יצליח. אז תנסי ותחזרי לעשות מה שאת אוהבת. ובקשר לבעלך-לא נורא שיעבוד קצת (-: אז חייכי חייכי חייכי ויהיה טוב

בדיקת הבטא רק מוכיחה כמה שאנחנו לא תמיד יודעות מה מתחולל בתוכנו, גם אם התחושות ממש מוכרות לנו. כך קרה, כאשר הייתי כבר משוכנעת שהטיפול נכשל והיינו ממש מוכנים לכך, הסתבר שהעוברים נקלטו (שניהם). הכל פתוח לחלוטין עד לשיחה המיוחלת. וגם אחריה במידה והיא שלילית, טיפול נוסף הוא תקווה חדשה.

מאוס יקרה, אמרת לא להגיד שאולי זה כן יצליח ולחכות עד הבטא, אז אני לא אגיד, אבל אני כן יכולה לספר לך משהו על עצמי, נכון? אז אחרי 3 שנים של שליליים ווסת שהגיעה חודש אחרי חודש, אחרי 4 הזרעות, 5 שאיבות ו-8 החזרות של עוברים, היית אומרת שאני כבר מכירה את הגוף שלי, נכון? ואם היו לך את כל התחושות של ווסת, והיה מתחיל לך דימום, כמו שתמיד התחיל, יום לפני הבטא, היית בטוחה שנכשל הטיפול, וכל מי שהיה מעז להגיד לך לחכות לבטא היית כועסת עליו, נכון? אז זה מה שקרה לי, ובכל זאת הייתי בהריון. אבל לא אמרתי כלום, אני רק שולחת לך (((חיבוק))) ומחזיקה לך אצבעות.

קודם כל תודה רבה רבה רבה רבה, למרות שאני עדיין מאמינה שזה שלילי אבל עצם השיתוף וההתייחסות משפרים מעט את ההרגשה...תודה אתן מקסימות מאוס