וידוי שני....

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

15/12/2005 | 23:17 | מאת: ניני

אז, חברות יקרות שלי, עכשיו כשהכל ברור אני יכולה לשתף גם. בשבוע ההסטרי של כל הבטאות החיוביות, גם אני הייתי בין החיוביות אלא שאני הלכתי במפורש כדי לקבל תשובה שלילית, כי אני מקבלת טיפול תרופתי די חזק נגד אלרגיה, ולמרות שהרופאים אמרו שאין שום סיכון, אני לא הייתי שקטה. קיבלתי בטא 50, לא ידעתי למה לקוות, שיעלה , שירד, מה עכשיו. לא נתתי לעצמי בכלל לשמוח, או לקוות, או כלום. בטח שלא סיפרתי כלום. אחרי כמה ימים העליה בבטא היתה לא מספקת בכלל, והייתי שלווה משום מה, הרגשתי לגמרי בטוחה שהכל יהיה לטובה. ואז, היום זה התחיל לרדת ושוב, הרגשתי טיפת אכזבה אבל גם הקלה. לא אצטרך לדאוג יותר עם כל התרופות שקיבלתי והנה אוטוטו, חודש חדש, ועטיפות חדשות לפתוח. אז זהו, רציתי לשתף באיחור, אני מאלה שצריכות להיות לבד עם דברים עד לעיכול, ורציתי לפזר על כולכן אבקת אופטימיות, בינתיים, עד שיהיה לי לפזר אבקת הריון;) נשיקות לכולכן}{}{}{}{

16/12/2005 | 00:37 | מאת: שירלי

פשוט הרגשתי שיש לך משהוא. זוכרת כאשר שאלתי אותך, מה קורה איתך, ביום הזה הרגשתי שאת מסתירה משהו... לא יודעת למהההה!

16/12/2005 | 01:09 | מאת: דורה

מקווה שהחודש אכן יביא לך עימו בשורות טובות. חיבוקים, דורה.

16/12/2005 | 02:03 | מאת: ילדת האוקיינוס

ניני יקירתי, האמת, לא יודעת מה לומר במצב כזה... אני שמחה שנקלטת, כי זה סימן טוב, ועצובה שזה לא זה, אבל מרגישה איתך תחושת הקלה שזה לא יהיה במחזור בו הרגשת שזה לא אמור להיות... אני גם מזדהה מאוד עם הקטע של אי-השיתוף בהתרחשויות תוך כדי - גם אני כזאת - ברגעי הדרמה תמיד השתבללתי לי וכולם תמיד ידעו רק בדיעבד (גם על ההריון שנפל, וגם על זה של התאומים). מחבקת אותך ושמחה לשובך, הפעם למחזור בריא ומוצלח עד תומו (עם תינוק!). נשיקות.

16/12/2005 | 07:27 | מאת: ל

ואני מבטיחה שיהיה. את כ"כ תומכת באחרות תמיד שאני ,לפחות,שמתי לב שקצת נעלמת ולא רציתי לחטט אבל חזרת אלינו בטוב וברע ובכל מצב אנחנו איתך וגם נהיה. נירית.

16/12/2005 | 11:19 | מאת: מאוס

זה מוזר אבל אחרי ש"מעכלים" את הבשורה יש תחושת הקלה של שחרור מכל הלחץ שעוטף אותנו (בייחוד עם הטיפול התרופתי שקיבלת) בשילוב עם תחושת האכזבה....אבל כמו שאמרת אנו כבר מתורגלות והתחלת טיפול חדש פורה. איך האלרגיה דרך אגב ?

16/12/2005 | 15:39 | מאת: ניני

עוד לא יכולה להיפרד ממני אבל היא הולכת ונעלמת עדיין מלא קומפרסים, אבל מורידים את המינון של התרופות ויהיה טוב!!!

16/12/2005 | 12:10 | מאת: רומי

היי ניני, גם אני כמעט וכבר שלחתי תגובה להעלמותך, טוב כל אחד והתמודדותו ואני מבינה לליבך אין הרבה מה לומר חוץ מהעובדה שאת לא לבד וחושבים עלייך גם אני אם קראת לא בהריון מטיפול זה אז אפשר לבתנחם יחדיו אז תמשיכי לפזר אבקת אופטימיות....עד ההריון שלך רומי

16/12/2005 | 12:42 | מאת: זיו

ניני אנחנו אוהבים אותך, באמת!!!!!!!!!!!!! היית חסרההה אני מחבקת אותך + נשיקה זיו

16/12/2005 | 15:36 | מאת: ניני

חיממתן לי את הלב. הרגשתי שאין לי כוחות הרבה להגיב כאן, בעיקר כי אני מותשת מרוב תרופות. אבל זה המקום הראשון שאני נכנסת אליו ברשת ואני לא מתכוונת להעלם מפה. אני עוקבת אחרי כולכן, ורומי יקירה שלי אני עקבתי ואני מתנצלת שלא הצלחתי להגיב. אז דעי שאני איתך כל הזמן גם אם לפעמים הפה שלי סגור}{ ולכולכן אני שולחת חיבוקים חמים, אתן חברות אמיתיות((((((((((())))))))))))) תודה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה